הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אימא"; "הכי קאמר"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר מב ע"א
בעי רבא: נזיר שגילח והניח שתי שערות, וגילח אחת ונשרה אחת, מהו?
א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא: גילח שערה שערה קא מיבעי ליה לרבא?
אלא אימא: נשרה אחת וגילח אחת, מהו?
א"ל: גילוח אין כאן, שער אין כאן.
אי שער אין כאן, גילוח יש כאן?
ה"ק [=הכי קאמר]: אע"פ ששער אין כאן, מצות גילוח אין כאן.
מבנה הסוגיה:
1.
בעי רבא: נזיר שגילח והניח שתי שערות, וגילח אחת ונשרה אחת, מהו?
"בעיה" של רבא.
2.
רב אחא מדיפתי שואל את רבינא על דברי רבא:
א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא: גילח שערה שערה קא מיבעי ליה לרבא?
3.
רבינא מיישב את דברי רבא:
אלא אימא: נשרה אחת וגילח אחת, מהו?
רבינא "מתקן" את דברי רבא!
[הביטוי "אימא" על דברי אמורא - על "בעי" של אמורא - רבא.]
3.1
כאן מדובר על תיקון על ידי החלפת מיקום של שתי מלים ומתאים לפרשנות ולא רק לתיקון גירסא.
הניסוח הראשון - "וגילח אחת ונשרה אחת"
התיקון - "נשרה אחת וגילח אחת"
וגם:
הניסוח הראשון - "וגילח אחת ונשרה אחת"
התיקון - "נשרה אחת וגילח אחת"
4.
הגמרא מקשה על ה"תיקון" של רבינא:
א"ל: גילוח אין כאן, שער אין כאן.
אי שער אין כאן, גילוח יש כאן?
5.
הגמרא מיישבת:
ה"ק [=הכי קאמר]: אע"פ ששער אין כאן, מצות גילוח אין כאן.
גם כאן - "הכי קאמר" - תיקון לדברי רבינא - דומה ל"אימא" בקטע הקודם.
5.1
אם מדובר ב"רבינא" חברו של רב אשי [ואמנם כך] הרי שבהכרח התיקון של "הכי קאמר" הוא על ידי חכם "מאוחר" - תלמידי רבינא? "סבוראים"?
5.2
גם כאן התיקון הוא על ידי החלפת המיקום של שני חלקי המשפט.
הניסוח הראשון - "גילוח אין כאן, שער אין כאן"
התיקון: "אע"פ ששער אין כאן, מצות גילוח אין כאן"
וגם:
הניסוח הראשון - "גילוח אין כאן, שער אין כאן"
התיקון: "אע"פ ששער אין כאן, מצות גילוח אין כאן"
6.
ונראה לומר ["חידוש"] הביטוי "הכי קאמר" - לעיל בסעיף 5 - נאמר על ידי רבינא עצמו כתשובה על הקושיה עליו.
6.1
לפי זה ברור מדוע בפעם הראשונה - לעיל בסעיף 3-3.1 - נאמר "אלא אימא" - תיקון רבינא על דברי רבא.
ובפעם השניה - לעיל בסעיף 5-5.2 - נאמר "הכי קאמר" - תיקון רבינא על דברי עצמו.
