הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תא שמע" מעובדה מציאותית
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר לט ע"א
גמ'. איבעיא להו:
האי מזיא, מלתחת רבי או מלעיל?
למאי נפקא מינה?
לנזיר שגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו,
אי אמרת מלתחת רבי, נזירות הא שקליה,
אלא אי אמרת מלעיל רבי, מאי דאקדיש הא קאים?
ת"ש, מהא אינבא חיה דקאים בעיקבא דבינתא,
ואי סלקא דעתך מלתחת רבי, ברישא דבינתא בעי למיקם.
לעולם מלתחת רבי, ואגב חיותא נחית ואזיל אינבא.
מבנה הסוגיה:
1.
גמ'. איבעיא להו:
האי מזיא, מלתחת רבי או מלעיל?
"שיער" מהיכן גדל, מהשורש או מה"ראש"!!! שאלה עובדתית מציאותית [/הלכה ומציאות/].
2.
הנפקות של הבעיה:
למאי נפקא מינה?
לנזיר שגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו,
אי אמרת מלתחת רבי, נזירות הא שקליה,
אלא אי אמרת מלעיל רבי, מאי דאקדיש הא קאים?
3.
כמה פעמים מובא בסוגיה "תא שמע" מעובדה מציאותית ולא מפסוק/תנא/אמורא/
4.
הוכחה ודחיה:
ת"ש, מהא אינבא חיה דקאים בעיקבא דבינתא,
ואי סלקא דעתך מלתחת רבי, ברישא דבינתא בעי למיקם.
לעולם מלתחת רבי, ואגב חיותא נחית ואזיל אינבא.
5.
הוכחה ודחיה:
ת"ש: אינבא מתה ברישא דבינתא,
ואי סלקא דעתך מלעיל רבי, בעיקבא דבינתא בעי למיקם.
התם נמי, משום דלית בה חילא, שרוגי שריגא ואזיל.
6.
הוכחה ודחיה:
תא שמע, מבלורית דכושיים, דבתר דמגדלין לה רפיא מלתחת.
התם נמי, איידי דקמטא היא משיכבא דרפיא.
7.
תא שמע, מסקרתא דרפי עמרא מלתחת,
ותניא:
"ותניא" - וכך מוזכר בברייתא/משנה.
לפי הפשט יוצא, שמיקום הביטוי "ותניא" הוא בסוף המשפט - אולי מדובר במופע יחידאי בש"ס - "לשון נזיר משונה".
אמנם יש ביטוי "תניא" בסוף משפט, כגון "אי תניא תניא" - אבל לא קשור לכאן.
7.1
ונראה שמכאן מתכוונת הגמרא לומר הסבר נוסף - "ותו"=ועוד הסבר.
ותו כד צבעי סביא דיקנהון, חוורן
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף לט עמוד ב
עיקבי נימהון.
ש"מ מלתחת רבי, ש"מ.
מסקנה: השער גדל "מלמטה" - ממקום חיבורו לראש.
גם מבחינה מדעית מודרנית "מתחילה צמיחה של שערה חדשה בשורש השערה"
7.2
ההוכחה היא ממציאות שגם מוזכרת במשנה
7.3
ומעירים הפרשנים שמדובר במשנה [במסכת בכורות דף נח עמוד ב] ולא בברייתא כפי שמשתמע מהביטוי "דתניא", ויש לגרוס "דתנן".
ראה "שוטנשטיין", הערה 16.
7.4
וראה יותר ב"מתיבתא", הערה לג, ושם, שיש לשנות את כל המשפט בגמרא - שבסעיפים לעיל 7-7.1
7.5
והגירסא המתוקנת היא: חיבור של "ותניא"+"ותו" - דהיינו "ותניאות", מלשון "למה תניאון" - הסרה, הצמר מתרופף מלמטה וכאילו הצבע הוסר ממנו.
