סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

האם מותר להסתפר קצוץ? / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

נזיר לט ע"א


השבוע במסגרת הדף היומי (נזיר לט - מא) אנו לומדים על האופן שבו נזיר המתגלח עובר על האיסור לגלח בזמן נזירותו.

מסוגייתנו זו ניתן ללמוד דינים הנוגעים להקפת פאת הראש ופאת הזקן, במאמר זה נדון רק בנושא של פאת הראש.

לדעת הרמב"ם (עבודה זרה יב, ו) השחתת פאת הראש אסורה רק בתער ממש, ואילו לדעת הרא"ש (מכות ג, ב -ג) האיסור לגלח את פאות הראש קיים גם כאשר האדם מסתפר במספרים כעין תער.

מהי הכוונה מספרים כעין תער?

תוספות (נזיר לט, א ד"ה בתער) ביאר שמדובר כשהוא עוקר את השערה מהשורש, ולמרות שהוא תולש ולא חותך עם סכין, זה 'כעין תער' כלומר, התוצאה היא שהשערה עקורה.

הבן איש חי (תורה לשמה שפט) כתב שיש להוכיח מהדין בפרה אדומה שהשערות נחשבות בה לשערות רק אם אפשר לכופף את השערה, ולגעת עם הקצה בשורש, שהוא הדין בפאות הראש אין לגלח אותם באופן שלא ניתן לכופף את השערה (לכוף ראשה לעיקרה). אולם יש להקשות על דמיון זה שהרי באיסור השחתת פאות ראש חל איסור לגלח את הפאות, ולא בהכרח שיש איסור על כך שלא יהיו שערות, בניגוד לפרה אדומה שהשאלה בה האם יש שערות בפועל או לא.

מנחת יצחק (ד, קיג) הוכיח מדברי הרמב"ם (ה, יא) שכתב לגבי נזיר שהתגלח ש'אם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער', ומזה למד שאם חותך גם במספרים יותר מזה, הדבר אסור. אלא שיש לדחות את דבריו, שכן לדעת הרמב"ם כפי שהובא לעיל, איסור הקפת פאת הרא"ש אינו אסור כלל במספרים אלא רק בתער ממש. ואילו לדעת הרא"ש שהאיסור לגלח פאות הראש הוא גם במספריים כעין תער, הרי הוא עצמו פירש במסכת נזיר (לט, ב ומ, א) שמספריים כעין תער הכוונה היא לגילוח צמוד ממש. כך יוצא שלמעשה לא ניתן לצרף את שיטות הרמב"ם והרא"ש לחומרא, ולפי כולם מותר לגלח את פאות הראש במספריים באופן צמוד ביותר.

שולחן ערוך (יורה דעה קפא, ג) פסק שיש להחמיר כדברי הרא"ש: 'אינו חייב אלא בתער, ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם', אך למעשה אין מקור להחמיר ולהצריך גם במספרים שיהיה ארוך באורך כדי לכופף את השערה. הביאור הלכה (סימן רנב) גם הוא כתב שיש להשאיר בשערות 'לפחות קצת מן הקצת'.

בכך יש ללמד זכות על הנוהגים היתר בדבר ומסתפרים במכונה ממש סמוך לבשרם. אמנם, יש מגדולי הדור שכתבו שלכתחילה וודאי צריך שיהיה בשערה שיעור כדי לכפוף ראש השערה לשורשה.

סיכום:
ישנו דיון בפוסקים מהו האיסור לקצוץ פאת הראש, והאם איסור זה חל גם במספרים, ולא רק בתער. גם אם איסור זה חל במספרים כעין תער, יתכן שהכוונה כשאינו משאיר כלל שערות, ועל כן אם האדם משאיר שערות קטנות מאוד, ואין זה כמו תער ממש, הוא אינו עובר על הקפת כל הראש. לכתחילה וודאי יש להשאיר יותר. (מתוך שו"ת במראה הבזק חלק ט)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר