הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביטויים של "לשון נזיר משונה" 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר לא ע"אע"ב
 

 

1. "דקא טעו"

בגמרא:

והתנן: מי שנדר בנזיר ונשאל לחכמים והתירו, והיתה לו בהמה מופרשת - תצא ותרעה בעדר;
אמרו ב"ה לב"ש: אי אתם מודים שהקדש בטעות הוא, ותצא ותרעה בעדר?
מכלל דסברי ב"ש: הקדש בטעות הוי הקדש!
אלא ב"ה הוא דקא טעו,
סברי: טעמייהו דב"ש, משום דהקדש בטעות הוי הקדש,
ואמרי להון ב"ש: לאו משום הקדש בטעות הוא, אלא משום דאטעייה לדיבוריה קמא.

"דקא טעו" - שחכמים טעו - פעמיים בש"ס. "לשון נזיר משונה"

-----------

2. "תא שמע" - "לשון נזיר משונה"

בגמרא:

וסברי ב"ש הקדש בטעות לא הוי הקדש?
תא שמע: היו מהלכין בדרך

תלמוד בבלי מסכת נזיר דף לא עמוד ב

ואחד בא כנגדן, ואמר אחד הריני נזיר שזה פלוני,
ואחד אמר הריני נזיר שאין זה פלוני...

ה"תא שמע" הוא הרחבה והמשך לקושיה שמתחילה ב"וסברי בית שמאי..." והברייתא לא מובאת בפני עצמה כקושיה או כתירוץ.
למעשה כאילו כתוב "דתא שמע", והיה אפשר יותר פשוט לכתוב "דתניא"! אלא ש"לשון נזיר משונה"!

------------------

3. "תני"

בגמרא:

ומי מצית אמרת דקאים בטיהרא עסיק? והקתני: דינר של זהב שיעלה! תני: שעלה.
חבית של יין שתעלה! תני: שעלתה.

"תני" - שינוי גירסא מלשון עתיד ללשון עבר. יתכן שלא מדובר בתיקון גירסא אלא בפרשנות!

----------------

4. אי משום הא לא קשיא,

בגמרא:

ואלא מאי? בעין רעה מקדיש, חבית של יין שתעלה בידי ראשון ועלה של שמן - בש"א: הקדש,
והא שמן עדיף מיין!

אי משום הא לא קשיא, בגלילא שנו דחמרא עדיף ממשחא,

"אי משום הא לא קשיא" - 3 מופעים בש"ס

יד מלאכי כללי התלמוד כלל תכג

... משום הא לא קשיא לאביי משום דאיהו סבר בדעתיה דטפי עדיף לאותובי לרבה מדרשב"ג משום מאי דקי"ל בעלמא דמעשה רב וממילא דגם דברי רש"י שם אינם אלא לפי זה הס"ד,
ותדע שכן הוא דהא לפום סדרא דגמרא שהיו מתווכחין אביי ורבה זה עם זה דקאמר בעא מיניה אביי מרבה וכו' א"ל אדמותבת לי מדרשב"ג סייעינהו מדת"ק הוה ליה למימר נמי הכא א"ל מעשה רב
אבל השתא דמסדר תלמודא הוא דקא משני הכי על אביי אתי שפיר משם דאיהו ידע למאי דמסקינן שם לפום קושטא דמילתא שכולה ברייתא רשב"ג היא וחסורי מחסרא והכי קתני וכו' ע"ש והכי איפסיקא הלכתא מכולהו רבוותא והשתא כיון דלפום מסקנא דתלמודא סמי מכאן...

משמע ממנו שהביטוי "אי משום הא לא קשיא" הוא ביטוי של "מסדר הגמרא"-"עורך הגמרא" שכך מכריע, ואין זה דחיה בעלמא.
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)