הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרב או כשמואל

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר כד ע"ב

אמר רב פפא: שקמצתה מעיסתה.
איבעית אימא: דאקני לה אחר, ואמר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן.

1.

תוספות מסכת נזיר דף כד עמוד ב:

ואמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן - ר"ת פסק כרב דאמר פרק בתרא דנדרים (דף פח.) המודר הנאה מחתנו ורוצה ליתן מעות לבתו אומר הרי מעות נתונים ליך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך
ואמר רב עלה ל"ש אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך אבל אמר לה מה שתרצי תעשי קנה יתהון בעל
ואף על גב דשמואל פליג עליה התם
והלכתא כוותיה בדיני מ"מ כי איתשיל לענין איסורין איתשיל
ובשמעתין קיצר הש"ס
וי"ל שאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך.

הוא מסביר שיש להסביר את סוגייתנו לפי שיטת רב - שצריך להדגיש שנותן לה באופן של "אלא מה שאת נושאת ונותנת לפיך" דווקא, כי הלכה כמותו באיסורים - נדרים - נגד שמואל, אלא שהגמרא קיצרה - מתאים לכלל של "לשון נזיר משונה".

2.

והר"ן במסכת נדרים דף פח פוסק שהלכה כשמואל, כי בממונות - "בדיני" - כבסוגייתנו - הלכה כשמואל נגד "רב".

3. ראה מה שכתבנו על מסכת נדרים דף פח.