הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רישא וסיפא במשנה; "איידי"; "משום דקתני"; "דבעי למיתנא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר כא ע"א
ומשום דקתני סיפא: הותר הראשון - הותרו כולן, הותר האחרון - האחרון מותר וכולן אסורין,
מכלל דאיכא אמצעי, ומשום הכי קתני ואני ואני.
...
איידי דקתני: הותר הראשון - הותרו כולן, הותר האחרון - האחרון מותר וכולן אסורין, מכלל דאיכא אמצעי, משום הכי קתני ואני ואני.
...
אימא לך: לעולם חד בחבריה מתפיס, ואיידי דבעי מיתנא הותרו כולן, דאי תנא אמצעי איכא ראשון דלא משתרי, משום הכי קתני ראשון.
...
ומשום דקתני סיפא: היפר לה בעלה והיא לא ידעה, והיתה שותה יין ומטמאה למתים - אינה סופגת את הארבעים, תנא נמי רישא סופגת.
1.
הביטוי "משום דקתני סיפא... משום הכי קתני"
ומשום דקתני סיפא: הותר הראשון - הותרו כולן, הותר האחרון - האחרון מותר וכולן אסורין,
מכלל דאיכא אמצעי, ומשום הכי קתני ואני ואני.
ניסוח [דין מיותור] ברישא בגלל הסיפא.
מבנה הביטוי הוא צירוף של "משום"+"דקתני"
1.1
הביטוי "משום דקתני סיפא - 4 מופעים בש"ס. פעמיים - בסוגייתנו.
2.
הביטוי "אידי דקתני... משום הכי קתני"
... איידי דקתני: הותר הראשון - הותרו כולן, הותר האחרון - האחרון מותר וכולן אסורין, מכלל דאיכא אמצעי, משום הכי קתני ואני ואני.
ניסוח [דין מיותר] ברישא בגלל הסיפא.
מבנה הביטוי הוא צירוף של "איידי דקתני"+"דקתני"
2.1
בדרך כלל בש"ס מפרשים משנה באופן שהסיפא נאמרה בעקבות מה שנאמר ברישא והניסוח הוא "איידי דתנא רישא ... תנא..." - 18 פעמים.
2.2
אבל להיפך, ללמוד מהסיפא לרישא בניסוח "איידי דתנא סיפא..." - 0 מופעים בש"ס.
2.3
אבל כן מוזכר הביטוי - כבסוגייתנו - "איידי דקתני" שכוונתו לסיפא...
א. בגיטין דף כג - מהרישא לסיפא
ב. בבא מציעא דף צב - מהרישא לסיפא
ג. מסכת נדרים דף יד - משמע מסיפא לרישא [הערה : לא ממש "סיפא" אלא דין שמוזכר "רחוק" יותר.
ד. מסכת נדרים דף טו - איידי דקתני רישא אכל דלא מיתני ליה אוכל, תני סיפא הלך.
ה. מסכת נדרים דף לג - ואיידי דקתני רישא לא ישאילנו, תנא סיפא משאילו.
ו. מסכת נזיר דף ד - ואיידי דקתני גבי נזיר עולם [במשנה קודמת - כאילו "רישא"] אם נטמא, תנא נמי גבי נזיר שמשון [במשנה נוכחית - כאילו "סיפא"] אם נטמא.
2.4
כלומר, יוצא שהביטוי "איידי דקתני" שמתייחס לסיפא מובא בש"ס פעמיים. 1 - בסוגייתנו; 1 - במסכת נדרים. על שתי מסכתות אלה נאמר "לשון נדרים משונה" ו"לשון נזיר משונה".
3.
... אימא לך: לעולם חד בחבריה מתפיס, ואיידי דבעי מיתנא הותרו כולן, דאי תנא אמצעי איכא ראשון דלא משתרי, משום הכי קתני ראשון.
ניסוח [ייתור] ברישא בגלל הסיפא.
מבנה הביטוי הוא צירוף של "איידי דבעי מיתנא"+"קתני"
הביטוי "איידי דבעי מיתנא" מובא בש"ס 4 פעמים. ב 2 מופעים כתוב במפורש "איידי דבעי מיתנא סיפא..."
במסכת שבועות דף יח עמוד א:
"ואיידי דבעי מיתנא נמצא על שלה [בסיפא במשנה במסכת נדה דף יד עמוד א], תנא נמי נמצא על שלו [ברישא של אותה משנה]".
בשלושת המופעים האחרים הביטוי הוא [לגבי הרישא] "תנא נמי" ואילו בסוגייתנו - מסכת נזיר דף כא - הביטוי ברישא הוא "משום הכי קתני". - חריג כי "לשון נזיר משונה".
4.
... ומשום דקתני סיפא: היפר לה בעלה והיא לא ידעה, והיתה שותה יין ומטמאה למתים - אינה סופגת את הארבעים,
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף כב עמוד א
תנא נמי רישא סופגת.
ניסוח [ייתור] ברישא בגלל הסיפא.
