הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תניא נמי הכי"; "לימא מסייע"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר כא ע"א

גמ'. יתיב ר"ל קמיה דר' יהודה נשיאה ויתיב וקאמר: והוא, שהתפיסו כולן בתוך כדי דיבור.
וכמה תוך כדי דיבור?
כדי שאלת שלום.
וכמה כדי שאלת שלום?
כדי שאומר שלום תלמיד לרב.
א"ל: תוב לא שבקת רווחא לתלמידא.
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף כא עמוד א
תניא נמי הכי: מי שאמר הריני נזיר, ושמע חבירו ושהה כדי דבור ואמר ואני - הוא אסור וחבירו מותר.
וכמה כדי דבור? כדי שאילת שלום תלמיד לרב.
לימא מסייעא ליה: מי שאמר הריני נזיר, ושמע חבירו ואמר ואני ואני, ותו לא.
תנא כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
וליתני חד ולשמעינן הני!
ה"נ,
ומשום דקתני סיפא: הותר הראשון - הותרו כולן, הותר האחרון - האחרון מותר וכולן אסורין,
מכלל דאיכא אמצעי, ומשום הכי קתני ואני ואני.

1.
הגמרא מביאה סיוע לדינו של ריש לקיש שדין ההתפסה בנזירות שנאמר במשנתנו - כשאמר "ואני" - תקף רק אם השני אמר זאת תוך כדי דיבור מאמירת הראשון.

2.
הגמרא מביאה הוכחה לשיטת ריש לקיש מברייתא - "תניא נמי הכי".

3.
בשלב הבא הגמרא מנסה - ודוחה - להוכיח כריש לקיש גם ממשנתנו - "לימא מסייעא ליה".

4.
וקשה, הרי כבר הוכח מברייתא כריש לקיש בסעיף 2.

4.1
אלא יש לומר שבכל זאת הגמרא מנסה להוכיח כריש לקיש גם ממשנתנו,

4.2
אבל עדיין קשה, מדוע הגמרא לא הקדימה את הדיון ממשנתנו ורק בסוף היתה צריכה להכריע כריש לקיש על סמך ההוכחה מהברייתא.

4.3
ובאמת, רצף הביטויים "תניא נמי הכי... לימא מסייע ליה" - יחידאי בש"ס! - "לשון נזיר משונה".

5.
ועוד קשה, אם ההוכחה מהברייתא הובאה לטובת ריש לקיש ונגד רבי יהודה נשיאה אזי הביטוי היותר מתאים היה צריך להיות "תניא כוותיה דריש לקיש"! - ביטוי שמתאים כשיש מחלוקת בין שני אמוראים ומביאים הוכחה לאחד מהם.

5.1
ואולי גם זה - השימוש דווקא בביטוי "תניא נמי הכי" - נכלל בכלל של "לשון נזיר משונה".

6.
אלא נראה שההסבר הוא פשוט: הדיוק במשנתנו שהובא ב"לימא מסייע ליה" - בסעיף 3 לעיל - מהווה פתיחה לסוגיה הבאה "איבעיא להו..." ששם הגמרא רוצה לפשוט את הבעיה מאותו דיוק במשנתנו.