הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

נזירות מדאורייתא - 30 יום כרב מתנא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר ו ע"ב

לימא כתנאי: +במדבר ו+ עד מלאת הימים - שומעני מיעוט ימים שנים? ת"ל: קדוש יהיה גדל פרע, אין גידול שער פחות משלשים, דברי רבי יאשיה;
רבי יונתן אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר עד מלאת הימים, אי אלו הן ימים שצריכין למלאות? הוי אומר: שלשים;
מאי לאו רב מתנא דאמר כרבי יאשיה,
ובר פדא דאמר כרבי יונתן!
אמר לך רב מתנא: כולי עלמא שלשים בעינן, והכא בעד ועד בכלל פליגי,
רבי יאשיה סבר: עד ולא עד בכלל,
ורבי יונתן סבר: עד ועד בכלל.

1.
לאורך כל הסוגיה הארוכה הגמרא דנה במחלוקת בין רב מתנא ובר פדא אם עיקר הנזירות מדאורייתא היא 29 יום או 30 יום.

2.
רמב"ם הלכות נזירות פרק ד הלכה א:

האומר הריני נזיר הרי זה מגלח תגלחת טהרה יום אחד ושלשים, ואם גלח ביום שלשים יצא, אמר הריני נזיר שלשים יום אינו מגלח אלא ביום אחד ושלשים.

משמע מהרמב"ם שעיקר הנזירות היא 30 יום - כרב מתנא.

3.
לחם משנה הלכות נזירות פרק ד הלכה א:

[א] האומר הריני נזיר וכו'. כל זה משנה בפ"ג (נזיר דף ט"ז) ולרב מתנה דקי"ל כוותיה דאמר דנזירות שלשים יום וכגון שפסק רבינו ז"ל בפ"ג אתיא מתני' שפיר כדאמרינן בפ"ק
דלבר פדא דחיקין טובא בפירושא דמתני'
ולדידיה טעמא דאם גלח ביום שלשים יצא דמקצת היום ככולו וכשגלח ביום תשעה וחמשים יצא משום שלשים ועולה לנזירות אחת ולנזירות שני וזהו שכתב רבינו ז"ל שיום שלשים עולה לו אף למנין נזירות שנייה:

הוא מסביר שהרמב"ם פוסק בסוגייתנו כרב מתנה [=רב מתנא], ומתאים יותר לפשט המשנה בדף טז שלגביה סוגייתנו - דפים ה-ז - מרחיבה את הדיון.

3.1
והוא מוסיף, שהסבר המשנה בדף טז כבר פדא נראה "דחוק".

4.
בסוגייתנו הגמרא מנסה לתלות את המחלוקת בין רב מתנא ובר פדא במחלוקת תנאים:

לימא כתנאי: +במדבר ו+ עד מלאת הימים - שומעני מיעוט ימים שנים? ת"ל: קדוש יהיה גדל פרע, אין גידול שער פחות משלשים, דברי רבי יאשיה;
רבי יונתן אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר עד מלאת הימים, אי אלו הן ימים שצריכין למלאות? הוי אומר: שלשים;

מאי לאו רב מתנא דאמר כרבי יאשיה,
ובר פדא דאמר כרבי יונתן!

5.
הגמרא קובעת:

אמר לך רב מתנא: כולי עלמא שלשים בעינן, והכא בעד ועד בכלל פליגי,
רבי יאשיה סבר: עד ולא עד בכלל,
ורבי יונתן סבר: עד ועד בכלל.

מכך שהגמרא מיישבת את רב מתנא לפי שני התנאים בברייתא ואילו דעת רב פדא נשארת במחלוקת תנאים - כ"תניא" - נראה שכך פוסק "עורך הגמרא" - כרב מתנא.

5.1
אולי אף הסברנו בסעיף 5 - מלבד דברי ה"לחם משנה" לעיל בסעיפים 3-3.1 - מהווה מקור לפסיקת הרמב"ם כרב מתנא.