סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"לאפוקי נפשיה מפלוגתא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים צ ע"א-ע"ב


מתני'. קונם שאיני נהנה לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך,
שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא וע"פ אביך -
הרי זה יפר.
גמ'. תניא: שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך,
ר' נתן אומר: לא יפר,
וחכ"א: יפר.

נטולה אני מן היהודים אם משמשתך,
ר' נתן אומר: לא יפר,
וחכ"א: יפר.
ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא,
רהיט בגפא ותובליא ולא אמצי למיתנא,
אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה ואינסיב איתתא,
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף צ עמוד א
ושרקיה טינא ואתייה לקמיה דרב חסדא.
אמר רבא: מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אי לאו דרב אחא בר רב הונא דגברא רבה הוא,
דקסבר, דכי היכי דפליגי רבנן ור' נתן בהפרה, הכי נמי פליגי בשאלה.

מבנה הסוגיה:

1.

מתני'. קונם שאיני נהנה לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך,
שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא וע"פ אביך -
הרי זה יפר.

מפשט המשנה משמע שהבעל יכול להפר את נדרי אשתו גם לפני שהנדר חל.

2.

ברייתא:

גמ'. תניא: שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך,
ר' נתן אומר: לא יפר,
וחכ"א: יפר.

נטולה אני מן היהודים אם משמשתך,
ר' נתן אומר: לא יפר,
וחכ"א: יפר.

בשני המקרים בברייתא חכמים אומרים "יפר" - כמו במשנה - הבעל רשאי להפר את נדרי אשתו לפני שחלים. בהמשך נראה שהר"ן לא מסתמך על "סתם משנה" - משנתנו - לצורך הכרעת ההלכה.

3.

הגמרא מביאה מקרה:

ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא,
רהיט בגפא ותובליא ולא אמצי למיתנא,
אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה ואינסיב איתתא, ושרקיה טינא ואתייה לקמיה דרב חסדא.

רב אחא בר רב הונא הטעה את האדם כדי שיבוא לקיים את תנאו וממילא יחול הנדר - אע"פ שלא רצה בכך - ואז יוכל להישאל אצל חכם על נדרו.

4.

אמר רבא: מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אי לאו דרב אחא בר רב הונא דגברא רבה הוא,

רבא שיבח את התנהגות רב אחא בר רב הונא. [/"גברא רבה"/]
ולצורך פסיקת ההלכה - ראה בהמשך - יש אומרים שבכך שרבא שיבח את רב אחא בר יעקב ראיה מכך, שהוא פוסק כמותו [ורבא הוא "בתראי"].

5.

רבא מנמק את מעשהו של רב אחא בר רב הונא:

דקסבר, דכי היכי דפליגי רבנן ור' נתן בהפרה, הכי נמי פליגי בשאלה.

הוא סובר שהמחלוקת בברייתא היא גם לגבי שאלת חכם, ולפי רבי נתן החכם [כשבא לפניו אדם להישאל על נדרו] לא יכול לבטל נדרו של אדם לפני שחל הנדר.

6

הגמרא מציינת:

ורב פפי אמר: מחלוקת - בהפרה,
דר' נתן סבר: אין הבעל מיפר אא"כ חל נדר, דכתיב: +ישעיהו כד+ וחפרה הלבנה;
ורבנן סברי: בעל מיפר אע"פ שלא חל נדר דכתיב: +איוב ה+ מפר מחשבות ערומים;
אבל בשאלה - דברי הכל אין חכם מתיר כלום אא"כ חל נדר, דכתיב: +במדבר ל+ לא יחל דברו.

שיטת רב פפי שבשאלה "דברי הכל אין חכם מתיר כלום אא"כ חל נדר", כלומר גם חכמים מודים לרבי נתן.

6.1

ולפי רב פפי יתכן שרב אחא בר רב הונא עשה לפי כולם - גם לפי חכמים. אבל רבא לא פירש כך את רב אחא בר רב הונא [לעיל בסעיף 5].

7.

נסיון הוכחה לרב פפי:

לימא מסייע ליה: קונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שאשאל עליו -
נשאל על הראשון ואח"כ נשאל על השני;
ואי אמרת נשאל אע"פ שלא חל נדר, אי בעי על האי ניתשיל ברישא, אי בעי על האי ניתשיל ברישא!

7.1

דחיית ההוכחה.

ומי ידע אי האי קמא אי האי בתרא?

8.

נסיון נוסף להוכיח כשיטת רב פפי:

אלא, לימא מסייע ליה: קונם שאיני נהנה לפלוני הריני נזיר לכשאשאל עליו -
נשאל על נדרו ואח"כ נשאל על נזרו;
ואי אמרת נשאל אע"פ שלא חל נדר, אי בעי על נדרו איתשיל ברישא, אי בעי על נזרו איתשיל ברישא!

8.1

דחיית ההוכחה:

ר' נתן היא.

הברייתא היא כרבי נתן ואילו רב פפי אמר שדינו הוא לפי כולם - גם לפי חכמים.

8.2

אומרים הפרשנים שדחייה זו מתאימה גם לדחייה בסעיף הקודם.

8.3

קצת קשה לי: הרי הכלל הוא שיש להשתדל לפרש משנה או ברייתא לפי כל השיטות אם אפשר, ולא לצמצם לשיטת תנא מסויים. אם מדובר בקושיה על שיטה מסויימת אזי מובן שהחכם המוקשה יתרץ שהמשנה/ברייתא שממנה הקשו עליו סוברת כדעה השניה, אבל כאן מדובר בהוכחה לרב פפי.

8.4

ואולי הגמרא ידעה שהלכה כרב פפי [כך פוסק הר"ן לקמן], ולכן הגמרא נאלצה לפרש את הברייתא כרבי נתן.

8.5

ואולי גם זה מתאים לכלל של "לשון נדרים משונה".

9.

גירסא אחרת בדינו של רב פפי:

אמר רבינא: אמר לי מרימר, הכי אמר אבוך משמיה דרב פפי:
מחלוקת - בהפרה,
אבל בשאלה - דברי הכל מפר ואע"פ שלא חל נדר, דכתיב: לא יחל דברו, למימרא דלא הוה ביה מעשה.

לפי נוסחא זאת של רב פפי יוצא שלפי כולם - רבי נתן וחכמים - "אבל בשאלה - דברי הכל מפר ואע"פ שלא חל נדר".

9.1

ראה ב"שוטנשטיין", הערה 11, שמדובר ברבינא השני הקרוי גם רבינא בריה דרב הונא, ואמו היתה אחותו של רבינא חברו של רב אשי. הוא קרוי גם "רבינא זוטי". מרימר היה תלמידו של רב הונא ולכן מצינו בש"ס כמה פעמים שמרימר מסר לרבינא כמה שמועות ששמע מאביו.

10.

מאותם מקורות לעיל שהגמרא ניסתה להביא הוכחה לגירסא הראשונה של דברי רב פפי הגמרא מנסה עכשיו להקשות מהם על הנוסחה השניה של רב פפי [לעיל בסעיף 9].

מיתיבי: קונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שנשאל עליו -
נשאל על הראשון ואח"כ נשאל על השני;
אמאי? אי בעי על האי ניתשיל ברישא, ואי בעי על האי ניתשיל ברישא!

10.1

הגמרא דוחה את ההכרח שבקושיה.

מי יודע הי ראשון והי שני?

11.

קושיה נוספת על הנוסחה השניה של רב פפי:

מיתיבי: קונם שאיני נהנה והריני נזיר לכשאשאל עליו -
נשאל על נדרו ואח"כ נשאל על נזרו;
ואמאי? אי בעי על נדרו ניתשיל ברישא, ואי בעי על נזרו ניתשיל ברישא!

12.

מסקנה:

תיובתא.

לפי זה מסקנת הסוגיה היא, שלא כפי הנוסחה השניה של דברי רב פפי!

12.1

ראה "שוטנשטיין", הערה 4, מדוע אי אפשר כאן לדחות כפי שהגמרא דחתה לעיל בסעיף 8.1.

13.

הר"ן מסכת נדרים דף צ עמוד א:

ושרקיה טינא - כדי להראותו שהוא צריך לבריות לאלתר לכבוס בגדיו
וקסבר כי היכי דפליגי רבנן ורבי נתן בהפרה פליגי נמי בשאלה
דרבי נתן נמי ס"ל בשאלה דאין חכם מתיר אא"כ חל הנדר
ונהי דבמאי דפליגי ר' נתן ורבנן קיימא לן כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים וכדבעינן למכתב קמן

כעיקרון ההלכה היא כחכמים נגד רבי נתן [בברייתא], ולכן לא מובן מדוע רב אחא לא סבר שניתן להישאל על הנדר גם לפני חלות הנדר.
ומדוע הגמרא ["סתמא דגמרא"] טוענת שרב אחא בר רב הונא סבר דווקא כרבי נתן!

14.

עונה הר"ן:

איהו לאפוקי נפשיה מפלוגתא הוא דעבד הכי

רב אחא בר רב הונא רצה לפסוק הלכה למעשה גם לפי רבי נתן, למרות שהלכה כחכמים.

15.

וקשה לי מאד:

לפי הנ"ל - בסעיף 14 - לא ניתן אף פעם להוכיח ממעשה של חכם כמי הוא פוסק, כי בכל מקרה שהוא נוהג "לחומרא" נוכל לומר "איהו לאפוקי נפשיה מפלוגתא הוא דעבד הכי" [= החכם רצה להוציא עצמו מהספק]

ראה להלן בסעיף 21.1 נסיון ליישב את הקושי הנ"ל.

16.

ממשיך הר"ן:

והאי דלא קאמר רבא קסבר מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אא"כ חל הנדר וכדאמר רב פפי לקמן בסמוך

הוא מקשה: מדוע רבא לא אמר שרב אחא בר רב הונא סבר כרב פפי בנוסחה הראשונה - לעיל בסעיף 6.1 - שסובר, שלפי כולם אי אפשר להישאל על הנדר לפני חלות הנדר.

16.1

לא תידוק מינה דמדלא אמר רבא הכי מכלל דלא סבר כרב פפי
דליתא דההיא דרב פפי הילכתא היא וכמו שנכתוב לפנינו בסמוך בס"ד

ואין לומר שרבא לא פוסק כרב פפי, שהרי כך נפסקה ההלכה [="הילכתא היא"].

16.2

ורבא נמי אפשר דהכי סבירא ליה
והאי דלא אמר הכי משום דמהאי עובדא ליכא למידק כולי האי
דנהי דודאי איכא למידק מינה דרב אחא בר הונא לא סבירא ליה כמאן דאמר לקמן מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל חכם מתיר אף על פי שלא חל הנדר

גם אם רבא פוסק כרב פפי אבל זה לא מחייב - מתוך מעשהו - שכך סבר רב אחא בר רב הונא.

16.3

אם רב אחא בר רב הונא היה סובר כרב פפי אזי הוא לא היה צריך להטעות את הנודר [="לשבשיה"].

דאי הכי למה ליה לשבשיה
מיהו ליכא למידק מינה דסבירא ליה דבשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אא"כ חל הנדר דמנלן הא דאפשר דנהי דסבירא ליה דבשאלה נמי פליגי לאפוקי נפשיה מפלוגתא עביד הכי כך נראה בעיני וראיתי מי שכתב בהפך.

17.

הר"ן מסכת נדרים דף צ עמוד א:

סוף דבר הר"ן פוסק כחמים נגד רבי נתן:

ולענין הלכה - קיי"ל כרבנן דפליגי עליה דרבי נתן ואמרי דבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר

18.

נימוק ראשון:

חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים

19.

נימוק שני:

ועוד דר' עקיבא דאמר (לעיל מסכת נדרים דף פט) דאשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ונתגרשה דיפר על כרחיך הכי סבירא ליה דבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר

20.

נימוק שלישי:

ועוד דסוגיין בריש פרקין בענין אם ארחץ אם לא ארחץ כרבנן שייכא

21.

נימוק רביעי:

וכדכתיבנא עלה דההיא ואף על גב דאמר רבא מאן חכים למעבד כי הא אי
לאו רב אחא אלמא קלסיה משום דעבד כרבי נתן וכיון דקלסיה שמע מינה הילכתא כותיה
לאו ראיה היא
דמשום דאפיק נפשיה מפלוגתא הוא דקלסיה וכדכתיבנא לעיל

כלעיל בסעיף 14.

וליכא למדחי כל הני ראיות משום הא דקלסיה רבא דאיכא למדחייה וכדכתיבנא הילכך נקטינן דבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר וכן דעת הרמב"ן ז"ל...

21.1

בגלל כל הראיות בסעיפים 18-20 יש מקום להסבר לעיל בסעיף 21 וכבסעיף 14. ולפי זה מיושבת תמיהתנו לעיל בסעיף 15.

22.

הר"ן מסכת נדרים דף צ עמוד ב:

ולענין שאלה קיימא לן כרב פפי דאמר מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אא"כ חל הנדר
והכי פסקי רבוואתא זכרונם לברכה כוותיה לחומרא

הוא פוסק כרב פפי בנוסחה הראשונה "בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אלא אם כן חל הנדר".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר