הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סתם משנה ומחלוקת בברייתא בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים פט ע"א
מתני'. +במדבר ל+ ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה.
כיצד? אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום, אע"פ שנשאת בתוך ל' יום - אינו יכול להפר;
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף פט עמוד א
נדרה והיא ברשות הבעל - מפר לה,
כיצד? אמרה הריני נזירה לאחר ל', אע"פ שנתאלמנה או נתגרשה בתוך ל' - הרי זה מופר.
נדרה בו ביום, ונתגרשה בו ביום, החזירה בו ביום - אינו יכול להפר.
זה הכלל: כל שיצאה לרשות עצמה שעה אחת - אינו יכול להפר.
גמ'. תניא: אלמנה וגרושה שאמרה הריני נזירה לכשאנשא ונשאת,
ר' ישמעאל אומר: יפר, ור"ע אומר: לא יפר,
וסימנא ילל"י;
אשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ונתגרשה,
ר' ישמעאל אומר: לא יפר, ורבי עקיבא אומר: יפר.
אמר רבי ישמעאל, הרי הוא אומר: +במדבר ל+ ונדר אלמנה וגרושה וגו',
עד שיהא נדר בשעת אלמנות וגרושין.
ר"ע סבר, הרי הוא אומר: +במדבר ל+ כל אשר אסרה על נפשה, עד שיהא איסורי נדר בשעת אלמנות וגרושין.
אמר רב חסדא: מתני' ר' עקיבא היא.
אביי אמר: אפילו תימא רבי ישמעאל, מתניתין תליא נפשה ביומי, ברייתא תליא נפשה בנישואין,
שלמו יומי ולא נתגרשה, שלמו יומי ולא מיתנסבא.
1.
הדין במשנה:
מתני'. +במדבר ל+ ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה.
כיצד? אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום, אע"פ שנשאת בתוך ל' יום - אינו יכול להפר;
הכל תלוי אם הבעל שמע בשעת הנדר אפילו אם מדובר בחלות עתידית - דומה מאד למעשה קניין לחלות עתידית לפי מה קובעים?
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף פט עמוד א
נדרה והיא ברשות הבעל - מפר לה,
כיצד? אמרה הריני נזירה לאחר ל', אע"פ שנתאלמנה או נתגרשה בתוך ל' - הרי זה מופר.
נדרה בו ביום, ונתגרשה בו ביום, החזירה בו ביום - אינו יכול להפר.
זה הכלל: כל שיצאה לרשות עצמה שעה אחת - אינו יכול להפר.
2.
דין דומה בברייתא:
גמ'. תניא: אלמנה וגרושה שאמרה הריני נזירה לכשאנשא ונשאת,
ר' ישמעאל אומר: יפר, ור"ע אומר: לא יפר,
וסימנא ילל"י;
אשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ונתגרשה,
ר' ישמעאל אומר: לא יפר, ורבי עקיבא אומר: יפר.
אמר רבי ישמעאל, הרי הוא אומר: +במדבר ל+ ונדר אלמנה וגרושה וגו',
עד שיהא נדר בשעת אלמנות וגרושין.
ר"ע סבר, הרי הוא אומר: +במדבר ל+ כל אשר אסרה על נפשה, עד שיהא איסורי נדר בשעת אלמנות וגרושין.
הברייתא מביאה מקרים שונים ולגביהם יש מחלוקת שיטתית בין רבי ישמעאל [מפר מי שבשעת חלות הנדר האשה ברשותו] ורבי עקיבא [מפר מי שבשעת נדירת הנדר האשה ברשותו].
3.
אמר רב חסדא: מתני' ר' עקיבא היא.
רב חסדא מציין שמשנתנו היא כשיטת רבי עקיבא בברייתא.
4.
הכלל הוא ש"סתם משנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה", ולכן הלכה צריכה להיות כסתם משנתנו שהיא כרבי עקיבא בברייתא, ומתאים גם לכלל שהלכה כרבי עקיבא נגד רבי ישמעאל.
5.
אביי אמר: אפילו תימא רבי ישמעאל, מתניתין תליא נפשה ביומי, ברייתא תליא נפשה בנישואין,
שלמו יומי ולא נתגרשה, שלמו יומי ולא מיתנסבא.
אביי טוען שאין קשר בין סתם משנתנו למחלוקת בברייתא.
6.
רמב"ם הלכות נדרים פרק יג הלכה טז:
האשה שאין לה בעל ואינה ברשות אב ואמרה הרי הבשר אסור עלי לאחר שלשים יום ונשאת בתוך שלשים יום, אף על פי שבשעה שחל הנדר הרי היא ברשות הבעל אינו יכול להפר, שבשעת הנדר לא היתה ברשותו ועל זה נאמר ונדר אלמנה וגרושה וגו' ואפילו היתה מאורסת לו בשעת הנדר, שאין הבעל מפר בקודמין כמו שבארנו.
הרמב"ם פסק כדין המשנה שתלוי בשעת הנדר ולא בשעת חלות הנדר - וכרבי עקיבא בברייתא [לפי הסבר רב חסדא בגמרא].
7.
רמב"ם הלכות נדרים פרק יג הלכה יח:
אלמנה או גרושה שאמרה הריני אסורה ביין כשאנשא ונשאת אין הבעל יכול להפר, אמרה והיא תחת בעלה הריני אסורה בבשר כשאתגרש הרי הבעל מפר וכשתתגרש תהיה מותרת.
כאן הרמב"ם פסק כדין רבי עקיבא בברייתא - תלוי בשעת הנדר.
8.
כסף משנה הלכות נדרים פרק יג הלכה יח:
ומ"ש אלמנה או גרושה שאמרה הריני אסורה ביין כשאנשא וכו'. אמרה תחת בעלה הריני אסורה בבשר כשאתגרש וכו'. שם (נדרים דף פ"ט) פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע בברייתא ופסק כר"ע
ואמרינן בגמ' דמתני' אפילו כר' ישמעאל דאיכא לאיפלוגי בין גוונא דמתני' לגוונא דברייתא ומפני כל הוצרך לכתוב רבינו גם דין הברייתא:
משמע ממנו שהרמב"ם יכול היה לפסוק כאביי שמיישב בין שיטת רבי ישמעאל בברייתא לדין משנתנו, ולא כרב חסדא שאמר שמשנתנו היא דווקא כרבי עקיבא. ולכן הרמב"ם הדגיש את הדין בברייתא כדי להשמיענו שהוא פוסק כרבי עקיבא.
9.
אלא שקצת קשה, הרי לפי אביי בגמרא אפשר ליישב את משנתנו גם לפי רבי ישמעאל, ועל כן היה צריך לפסוק כרבי ישמעאל כי אביי כנראה פוסק כמותו [כך משמע מה"כסף משנה" בסעיף הקודם - סעיף 8], למרות שהכלל הבסיסי הוא שבמחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל הלכה כרבי עקיבא.
