הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אמר רב... אמר רב..." - מי בעל המימרא?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים עז ע"א-ע"ב
אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב, הלכה: מפירין נדרים בלילה.
והא מתניתין היא: נדרה בלילי שבת!
אלא אימא, הלכה: נשאלין בלילה.
א"ל ר' אבא לרב הונא: אמר רב הכי?
א"ל: אישתיק.
אמר ליה: אישתיק קא אמרת, או שתי קאמרת?
מבנה הסוגיה:
1.
סבר רב יוסף למימר: נשאלין נדרי' בשבת - ביחיד מומחה אין, בשלשה הדיוטות לא, משום דמתחזי כדינא,
"סבר..." בעלי הכללים אומרים ש"סבר..." נאמר על ידי "התלמוד" ולא על ידי האמוראים עצמם - בעלי המחלוקת.
2.
אבל כאן הרי אביי משיב לו.
א"ל אביי: כיון דסבירא לן:
אפי' מעומד,
אפי' בקרובים,
ואפי' בלילה,
לא מיתחזי כדינא.
ההיתר של אביי "בשלושה הדיוטות" לא מובא במפורש ברמב"ם ובשו"ע.
3.
נראה שההמשך קשור לנאמר לעיל שנשאלים גם בלילה:
אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב, הלכה: מפירין נדרים בלילה.
והא מתניתין היא: נדרה בלילי שבת!
הגמרא מקשה על "רב" מה החידוש בדבריו הרי משמע כך בפירוש במשנתנו.
3.1
קצת קשה:
אולי רב רצה להכריע כמשנתנו [כי אולי יש סיבה מיוחדת לא לפסוק כמותה - אולי יש ברייתא חולקת]!
4.
תיקון בדברי "רב":
אלא אימא, הלכה: נשאלין בלילה.
מהמשנה יש הוכחה רק לכך שמפירים בלילה אבל רב חידש שגם נשאלין - לחכם - בלילה כי אינו נחשב כ"דין".
5.
א"ל ר' אבא לרב הונא: אמר רב הכי?
את המימרא של רב אמר רבי אבא בשם רבו רב הונא שאמר בשם רבו "רב" [3 דורות]. רבי אבא שאל את רבו רב הונא האם הוא שמע את הדין ממש מ"רב".
5.1
מדוע הוא חשב ש"רב" לא אמר כך.
אולי רבי אבא חשב ש"רב" סובר כרב יוסף - לעיל בסעיף 1 - ולא כאביי שאמר שיכול להישאל על הנדר אפילו בפני 3 הדיוטות.
6.
רב הונא ענה:
א"ל: אישתיק.
הכוונה היא, שרב הונא אמר את ההלכה מעצמו בפני רבו "רב", ורב שתק, ומזה רב הונא הסיק שרב מסכים לדעת רב הונא.
7.
האם יש בזה כדי ללמד על הכלל שבהרבה פעמים הכוונה היא שהתלמיד אמר את הדין בפי רבו ומסתמך על שתיקתו של רבו, ואז תוקף הדין קצת "חלש".
וזה מסביר מדוע לפעמים אמורא מסויים אומר הלכה בשם עצמו [וידוע שבדרך כלל שמע זאת מרבו] ולפעמים מדגיש שאמר בשם רבו!
או אולי נאמר כך רק כשנאמר כך במפורש ובמפורט כבסוגייתנו.
וזה מתאים באמת רק לתלמיד מובהק!
7.1
אולם ראה במפרשים שיש גירסא שרב הונא לא מסר בשם רב אלא רק רבי אבא שאל אותו אם רב הונא שאל את רב. ראה "שוטנשטיין", הערות 18;19.
8.
רבי אבא ממשיך:
אמר ליה: אישתיק קא אמרת, או שתי קאמרת?
כלומר - כך לפי הפרשנים - אולי יש רק להסתפק מה התכוון רב בשתיקתו!
9.
הוכחה שרב הסכים בשתיקתו לדברי רב הונא:
אמר רב איקא בר אבין: איזדקיק ליה רב לרבה
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף עז עמוד ב
בקיטונא דבי רב עומד יחידי ובלילה.
מוכח מהמעשה שרב פוסק שאפשר להישאל על הנדר גם בלילה.
10.
וכך פסק גם רב נחמן:
אמר רבה אמר רב נחמן, הלכה: נשאלין נדרים עומד יחידי ובלילה..,
הרי רב כבר פסק כך לרבה ומדוע עכשיו אמר זאת בשם רב נחמן?
אלא יש גירסא "אמר רבא אמר רב נחמן". "רבא" ולא "רבה". ובא לפסוק כרבא - הלכה כבתראי
