הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רבנן" - מיהם?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים עו ע"א

אימא סיפא,
אמרו לו לר"א: אם מטבילין כלי טמא ליטהר, יטבילו כלי לכשיטמא ליטהר? שמע מינה חיילין!
אמרי: רבנן לא קיימי להון בטעמיה דר"א,

1.
לפי הפיסוק "אמרי: רבנן לא..." משמע שבני הישיבה שדנו סוגיה אמרו שהחכמים במשנה שחולקים על רבי אליעזר ענו לרבי אליעזר... - ראה בר"ן, וב"מתיבתא", הערה א.

2.
אולם הרא"ש מפרש "אמרי רבנן: לא...", כלומר בני הישיבה מתלבטים בטעמו של רבי אליעזר.

2.1
אולם לפירושו קצת קשה, כי בדרך כלל כשהכוונה לבני הישיבה אזי הגמרא משתמשת בביטוי "אמרי" בלבד ללא תוספת "רבנן".

3.
הביטוי "לא קיימי להון בטעמיה" - מופע יחידאי בש"ס. מתאים ללשון הירושלמי. ומתאים לכלל של "לשון נדרים משונה".

4.
המשך הגמרא:

והכי קאמרי ליה:
מאי סבירא לך?
אי סבירא לך דחיילין ובטלין - תהוי כלי תיובתך,
אי לא סבירא לך דחיילין - תהוי מקוה תיובתך.

הביטוי "תיובתך" - מופע יחידאי בש"ס. מתאים לכלל של "לשון נדרים משונה".