הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי עקיבא מחבריו?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים עה ע"א
בלשון הזה אמר בן עזאי: חבל עליך בן עזאי, שלא שימשת את ר"ע. מאי
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף עה עמוד א
תניא כוותיה דר' אמי?
דקתני: בין שעשה בה מאמר ובין שלא עשה בה מאמר;
א"נ, מרישא דקתני: משנכנסה לרשותו נגמרה לו, ואי דלא קדיש, מאי נגמרה לו?
תפשוט מיניה: כשעשה בה מאמר.
מאי וכשאר דברים כן נדרים דקתני?
אמר רבא, הכי קתני: אי אתה מודה שאין חייבין סקילה כנערה המאורסה?
אמר רב אשי, מתני' נמי דיקא: אין יבמה גמורה לאישה כשם שארוסה גמורה לאישה
הר"ן מסכת נדרים דף עה עמוד א:
1.
ולענין הלכה קי"ל כר"ע דאינו מפר לא לאחד ולא לשנים
דאע"ג דקי"ל יש זיקה ולעיל פרישנא טעמא דר"ע משום דסבירא ליה אין זיקה
לכאורה יש סתירה בין שני פסקים. מצד אחד נקבע להלכה ש"יש זיקה", ומצד שני - כאן בסוגייתנו - נקבע להלכה כרבי עקיבא שיבם לא יכול להפר נדר יבמה שזקוקה ליבום, והנימוק הוא מפני ש"אין זיקה". כלומר, הקשר בין זקוקה ליבום ליבם איננו קשר חזק [פחות מהקשר של ארוסה לבעלה]
2.
איכא למימר ה"מ מקמי דאייתי לה הך ברייתא
אבל בתר דאייתי לה חזינן דאפילו סבירא ליה לר"ע דיש זיקה מצי אמר דלא יפר לפי שאין היבמה גמורה לאישה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה
למעשה אין סתירה, כי מהברייתא משמע שגם אם "יש זיקה" הרי שהזיקה בין היבמה ליבם לא מגיע לרמה של הקשר בין נערה מאורסה לבעלה. כי על יבמה שזינתה אין דין סקילה מה שיש על נערה מאורסה.
2.1
ההסבר האחרון בדברי רבי עקיבא:
אמר רבא, הכי קתני: אי אתה מודה שאין חייבין סקילה כנערה המאורסה?
אמר רב אשי, מתני' נמי דיקא: אין יבמה גמורה לאישה כשם שארוסה גמורה לאישה.
3.
מה שמודגש בדברי הר"ן הוא, שאחרי שהובאה הברייתא מסבירים את רבי עקיבא - להגדרת "יש זיקה" - באופן שונה מההסבר שניתן למושג זה לפני שנלמדה הברייתא.
4.
נלמד מכאן שסוגייתנו מתארת תהליך של "לימוד".
5.
הסיבה לפסוק כרבי עקיבא:
וכיון דקלסיה בן עזאי לר"ע וזכינהו לר"א ור' יהושע בדינא דלא אהדרו ליה מידי נקטינן כוותיה וכן פסק הרמב"ן ז"ל,
הלכה כרבי עקיבא מפני ש"בן עזאי" שיבח אותו ורבי יהושע ורבי אליעזר לא הגיבו לדברי רבי עקיבא, ומשמע מכך, שהם הסכימו לדעתו!!!
6.
בן עזאי:
שמעון בן עזאי - תנא בדור השלישי-הרביעי. תלמידו המובהק של רבי עקיבא (ברכות דף ס"ב ע"א) והפך לו לתלמיד
חבר (ב"ב דף קנ"ח ע"ב), ונכנס עמו ל"פרדס" (חגיגה דף י"ד ע"ב וע"ע שמעון בו זומא) והציץ ומת. אף שהיה מן "הדנים לפני חכמים" (סנהדרין דף י"ז ע"ב) לא נסמך מעולם (קידושין דף מ"ט ע"ב רש"י).
...
ולקח את בת רבי עקיבא באירוסין ופרש ממנה (כתובות דף ס"ג ע"א תד"ה ברתיה).
רבנו גרשום כתב שלמד לפני רבי אליעזר בן הורקנוס (ב"ב דף קנ"ח ע"ב)...וכן מסר בשם רבי יהושע (יומא דף ב"ה ע"א)...
אם בן עזאי חי בימי רבי אליעזר ורבי יהושע יתכן שהם שמעו את דבריו שקילס את רבי עקיבא ושתקו, הרי שבזה הם הסכימו לדבריו.
7.
לכאורה משמע שללא דברי בן עזאי היתה הלכה צריכה להיות כרבי אליעזר ורבי יהושע נגד רבי עקיבא, כי הלכה כרבי עקיבא רק נגד כל אחד משניהם בנפרד. אמנם לא לגמרי ברור, מכיוון שדעת רבי אליעזר ודעת רבי יהושע אינן חופפות!
8.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ט, שיש ראשונים שפסקו כרבי אליעזר כי נפסק להלכה ש"יש זיקה" אפילו בשני יבמין.
8.1
ולפי המאירי הלכה כרבי יהושע משום ששיטתו היא ממוצעת בין שיטת רבי עקיבא לרבי אליעזר.
9.
נראה שבסופו של דבר מסוגייתנו לא משתמע שום כלל הכרעתי במחלוקת בין רבי עקיבא עם רבי אליעזר ורבי יהושע!
10.
הערה:
המשך דברי הר"ן בסוגייתנו לעיל:
ומסתפקא לי כיון דיבם לא מצי מפר אב במקום יבם מן הארוסין אי מצי מפר או לא ולא ידענא אכרעותא בהא מילתא מיהו מסתברא לי דנדרים שנדרה בבית אביה או בעודה ארוסה מצי מפר לה דהא כל היכא דליכא ארוס מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והכא כיון דלא זכי יבם בנדרי יבמה כמאן דליתיה דמי וממה שפרשתי למעלה /נדרים/ (דף עא:) בשם רבותי בעלי התוס' ז"ל בההיא דב"ש סברי בנדרים נמי שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב נ"ל כן דהא לפי פירושם ז"ל טעמייהו דב"ש משום דכיון דנראו לארוס ראשון לא זכי בהו ארוס אחרון ואף על גב דאיתיה לארוס אחרון כמאן דליתיה דמי כיון דכמאן דליתיה דמי קם ליה אב כאילו איתיה באפי נפשי' וליכא ארוס לדידן נמי ביבם כיון דלא זכי בנדרי ארוס ראשון אב מצי מפר, מיהו בנדרים שנדרה ברשות יבם אכתי מספקא לי, זהו מה שנראה לי בזה
ולענין מעשה צריך עיון ובדיקה בדברי הראשונים ז"ל.
הביטוי הנ"ל יחידאי בדברי הר"ן, ובראשונים על הש"ס - בכל הש"ס - מוזכר מעט מאד - 4 פעמים - ובלי "בדברי הראשונים".
11.
הערה:
הביטוי בגמרא - "מאי תניא כוותיה דרבי אמי" - מופע יחידאי בש"ס. מתאים ל"לשון נדרים משונה"?
