הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הגדרת שותפות
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים סח ע"א
איבעיא להו: בעל מיגז גייז או מקליש קליש?
היכא קא מיבעיא לן?
כגון דנדרה מתרין זיתין,
ושמע ארוס והיפר לה ואכלתנון,
אי אמרי' מיגז גייז - לקייא,
אי אמרינן מקליש קליש - איסורא בעלמא הוא,
מאי?
1.
הגמרא מעלה כאן בעיה מאד מיוחדת, שיש בה "חקירה" [מושג ידוע בעולם הלומדים] עמוקה אודות הגדרת השותפות של הבעל [הארוס] עם אבי הנערה.
2.
"בעל מיגז גייז או מקליש קליש"
3.
הר"ן מסביר:
הר"ן מסכת נדרים דף סח עמוד א:
איבעיא להו בעל מיגז גייז או מקלש קליש -
3.1
"מיגז גייז":
כלומר ארוס שאינו מיפר אלא בשותפותיה דאב כשמיפר חלקו מיגז גייז
כלומר שחותך חצי הנדר לגמרי ומבטלו וחציו האחר נשאר חזק כבתחלה ולא אקליש ליה כלל
חצי מהנדר - החלק של הארוס - מתבטל על ידי הפרת הארוס אבל החלק של האבא נשאר "שלם".
להלן נבדוק את ההגדרה הזאת לאור הדוגמא בגמרא.
3.2
"מקלש קליש":
או מקלש קליש דלא נימא תחתך חצי הנדר דלבטל ההוא פלגא
ואידך פלגא כדקאי קאי
אלא בהפרת הארוס מקלש הוא דקליש ליה כוליה נדר
על ידי הפרת הארוס כל הנדר נחלש ולא רק חציו!
3.3
הר"ן מוסיף:
ודקא מיבעיא ליה בארוס ה"ה באב וחד מינייהו נקט.
אמנם הגמרא דנה ב"איבעיא" לגבי הארוס, אבל אותו ספק בהגדרה [לעיל בסעיפים 3.1-3.2] תקף גם לגבי אבי הארוסה.
4.
המשך הגמרא:
היכא קא מיבעיא לן?
שואלת הגמרא באיזה מקרה יש הבדל בין שתי ההגדרות - "מיגז גייז" ו"מקליש קליש".
[כמו "מאי נפקא מינה"?]
5.
והגמרא נותנת מקרה לדוגמא:
כגון דנדרה מתרין זיתין,
הנערה נדרה שלא תהנה משני זיתים.
6.
ושמע ארוס והיפר לה
ארוסה הפר לה את נדרה.
ואכלתנון,
ואחר כך היא אכלה את שני הזיתים.
7.
במקרה הנ"ל הדין יהיה תלוי ב"חקירה" שבסעיפים 3.1-3.2
אי אמרי' מיגז גייז - לקייא,
לפי אפשרות א: הפרת הבעל מבטלת את הנדר ביחס ל"זית" אחד אבל נשאר האיסור על ה"זית" השני, וכשאכלה את הזית השני עברה עבירה שלימה של חילול נדרה, ותיענש במלקות.
7.1
לפי האפשרות השניה:
אי אמרינן מקליש קליש - איסורא בעלמא הוא,
על כל שני הזיתים נחלש האיסור ולא תיענש על זית אחד או על שני זיתים בעונש מלקות כי לא עברה על איסור "מלא" אלא רק על איסור מוחלש - איסורא בעלמא הוא - ואין עליו עונש מלקות.
8.
מאי?
עד כאן הבעיה שמציגה הגמרא.
9.
נראה לי להסביר את ספק הגמרא - ה"חקירה" - באופן שמתאים גם לגבי כל דין שותפות בענייני ממון - על סמך הדוגמא שבסוגייתנו.
שני שותפים במגרש, האם לכל אחד יש בעלות על חצי מגרש באופן פיסי ממשי, אלא שזיהוי המקום בשטח לא לגמרי ברור עד שיחלקו, ואז קשור בש"ס למחלוקת "יש ברירה" או אין ברירה", שכאשר יחלקו את השטח האם זה מברר למפרע את חלקו של כל אחד מהם.
או יש לומר, שלכל אחד מהשותפים יש בעלות על כל השטח, אלא שזו בעלות חלשה שאין בה כח משפטי לתת לאחד מהם למכור את השטח ללא הסכמת שותפו.
10.
כעין זה בספר "ברכות חיים":
והנראה בזה דיש לחקור בבעלות של כל שותפות כגון שנים שהטילו לכיס לשותפות,
אם לכל אחד בעלות של חצי על נכסי השותפות אלא שמעורבת חלקו של כל אחד בחלק חברו,
או יש לומר
דבעלות של שותפות הוא מציאות אחרת שנקרא בעלות שותפות שיש לכל אחד בעלות על כל השותפות וגם יש לו זכות לחלוק הנכסים ולהוציא חציו מן השותפות אבל בעלות השותפות ולא תערובות של שני חצאין הוא פנים חדשות
11.
הגדרת שותפות קשורה לנושאים רבים בש"ס:
למשל,
מסכת יבמות דף קיא:
אמר רב חסדא, ש"מ קסבר רב:
חרשת קנויה ומשויירת,
קטנה קנויה ואינה קנויה,
יש "חצי קנויה" / "חצי קניין". ויש "ספק קנויה"
12.
יש הגדרות דומות גם לגבי שותפות בקרבנות ובהרבה מצוות [ועבירות].
13.
הערה:
פרשנויות רבות יש בסוגיה ובהשלכותיה, ואנו לא באנו אלא רק לצורך ההערה לעיל בסעיף 9.
בדף הבא הגמרא תיתלה את ה"חקירה" במחלוקת תנאים.
