הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"חסורי מחסרא והכי קתני"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים סו ע"א
קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה, שחורה והרי היא לבנה, קצרה והרי היא ארוכה - מותר בה, לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה,
אלא שהנדר טעות.
ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה,
והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה,
אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת?
אמר לו: לאו, והתירה ר' ישמעאל.
באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן.
וכשמת ר' ישמעאל, היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה; וכן הוא אומר בשאול: +שמואל ב' א+ בנות ישראל על שאול בכינה.
גמ'. מעשה לסתור?
חסורי מחסרא והכי קתני, ר' ישמעאל אומר: אפילו כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה; מעשה באחד שנדר מבת אחותו, והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה וכו'.
1.
מהרישא של המשנה משמע שאם בעת הנדר המציאות היתה שונה מכפי שחשב הנודר - הרי זה נדר טעות ובטל מאליו.
ואילו מהמעשה של רבי ישמעאל משמע שהנדר כן חל והיה צורך בפתיחת פתח כדי להתיר את הנדר.
2.
מקשה הגמרא:
גמ'. מעשה לסתור?
בדרך כלל הביטוי "מעשה" שמובא במשנה מלמד שהמעשה בא לתמוך בדין שנאמר לפני כן. ואילו במשנתנו המעשה סותר את הדין שלפניו.
3.
הגמרא מיישבת באופן שהיא מיישבת פעמים רבות קושיה כזאת:
חסורי מחסרא והכי קתני, ר' ישמעאל אומר: אפילו כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה; מעשה באחד שנדר מבת אחותו, והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה וכו'.
כלומר, הגמרא מסבירה שבאמת רבי ישמעאל חולק על תנא קמא וה"מעשה" מסביר את רבי ישמעאל, וכאילו חסר משפט במשנה:
4.
וכך היא המשנה המתוקנת:
קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה, שחורה והרי היא לבנה, קצרה והרי היא ארוכה - מותר בה, לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה,
אלא שהנדר טעות.
התוספת: "ר' ישמעאל אומר: אפילו כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה;"
ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה,
והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה,
אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת?
אמר לו: לאו, והתירה ר' ישמעאל.
5.
וכך היא המשמעות הכללית של הביטוי "חסורי מחסרא והכי קתני" - יש מחלוקת [ולפעמים מדובר במקרה חדש] בין שני חלקי המשנה.
