סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

נדרים סב ע"א

 

תלמוד בבלי נדרים סב, א:
"ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל, אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא, אמר לו: אוי לו לטרפון שזה הורגו! שמע ההוא גברא, שבקיה וערק. אמר רבי אבהו משום ר' חנניה בן גמליאל: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה, אמר: אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה. ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם...המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם - על אחת כמה וכמה. ורבי טרפון, כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה, אמאי צעריה ההוא גברא? משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא, וכיון דאשכחיה לר' טרפון, סבר היינו דגנבן. אי הכי, אמאי ציער נפשיה? משום דרבי טרפון עשיר גדול הוה, והוה ליה לפייסו בדמים".

סיפור זה בו שומר הפרדס תפש את רבי טרפון ורצה להרגו, ורק לאחר שרבי טרפון הזדהה הוא שיחרר אותו מופיע גם בתלמוד הירושלמי

תלמוד ירושלמי שביעית פרק ד, ב:
"רבי טרפון ירד לאכול קציעות מתוך שלו שלא בטובה כבית שמאי חמונ' סנטוריה ושרון חבטון עלוי כד חמא גרמיה בסכנה אמר לון בחייכון אמרין גו בייתי' דטרפון עתדין ליה תכריכין כד שמעון כן אישתטחון על אפיהון אמרין ליה רבי שרי לן אמר לון ייתי עלי על כל חוטרא וחוטרא דהוה נחית עלי הוינא שרי לכון על קדמייא באילין תרתין מילייהו נהג רבי טרפון כב"ש וסכין בהדא ובקריאת שמע ר' אבהו בשם רבי חנינא בן גמליאל כל ימיו של ר' טרפון היה מתענה על הדבר הזה ואמר אוי לי שנתכבדתי בכתרה של תורה".

ייתכן שיש הבדל ברקע של הסיפורים (ולכך לא נתייחס ואני מפנה רק למאמר של ר' ראובן קמפניינו בספרו מפירות שביעית). במאמר זה נתייחס רק לשני הבדלים.
ההבדל הראשון הוא שבירושלמי מדובר שר' טרפון הוכה. ועל מכות אלו הוא אמר שכל מכה שהוא קיבל הוא סלח למכים. סיפור זה הוא למעשה מקור לסיפור המפורסם של היהודי שסטר לחפץ חיים בגלל שהחפץ חיים אמר לו בשעה שאותו יהודי שאל אותו איך להגיע לביתו של הצדיק החפץ חיים, שמדובר באדם שהוא כלל אינו צדיק. לאחר שיהודי זה התנצל אמר החפץ חיים שהוא מחל לו על ההכאה.

הבדל שני הוא מה קורה שמשתמשים בכתרה של תורה. לדעת הבבלי ר' טרפון הצטער כל ימיו, לפי הירושלמי ר' טרפון לא הסתפק בצער, אלא היה נוהג להתענות בגלל שנהנה מכבודה של תורה. התלמוד הירושלמי מחמיר יותר בנושא התכבדות בכתרה של תורה

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר