הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ברייתא מצורפת למשנה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים נט ע"ב

אמר ליה: מי לא תנן דכוותה? 
בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו,
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נט עמוד ב
אם היו עלין שלהן שחורין - אסורין, הוריקו - מותרין; 
וכי שחורין אמאי אסורין? 
לימא: היתר שבהן להיכן הלך? 
א"ל: מי סברת על עיקר קתני? 
אתוספת קתני אסורין. 
אי הכי, מאי אתא רשב"ג למימר? 
דתניא, רשב"ג אומר: הגדל בחיוב - חייב, הגדל בפטור - פטור, 
תנא קמא נמי הכי אמר! 
כולה מתני' רבן שמעון בן גמליאל קתני לה. 

מבנה הסוגיה:

1.
ציטוט משנה כדעת רבי יוחנן בסוגיה הקודמת.

אמר ליה: מי לא תנן דכוותה?

בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו,

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נט עמוד ב

אם היו עלין שלהן שחורין - אסורין, הוריקו - מותרין;

2.
דיוק מהמשנה:

וכי שחורין אמאי אסורין?
לימא: היתר שבהן להיכן הלך?

וכרבי יוחנן.

3.
דחיית ההוכחה לרבי יוחנן:

א"ל: מי סברת על עיקר קתני?
אתוספת קתני אסורין.

4.
קושיה על הדחיה:

אי הכי, מאי אתא רשב"ג למימר?
דתניא, רשב"ג אומר: הגדל בחיוב - חייב, הגדל בפטור - פטור,

ברייתא שמתייחסת למשנה שהובאה לעיל.

4.1
והגמרא מדגישה זאת:

תנא קמא נמי הכי אמר!

הגמרא מכנה את המשנה כ"תנא קמא".

הערה: הביטוי "תנא קמא נמי הכי אמר" [או "קאמר"] מובא בש"ס פעמיים בלבד.

5.
והגמרא מיישבת:

כולה מתני' רבן שמעון בן גמליאל קתני לה.

הגמרא אומרת שגם המשנה [כאילו שהיא הרישא-"תנא קמא"] וגם הברייתא [כאילו היא ה"סיפא"] שמוסבת עליה היא שיטת רשב"ג.

5.1
ראה ב"שוטנשטיין" הערה 9 שבמקומות שונים בש"ס כשנראה שבסיפא מובא תנא שחולק על הרישא אזי הגמרא מתקנת, שגם הרישא מתכוונת לסיפא, ויש להוסיף בין הרישא לסיפא את האות "ש...", כלומר "שרבי... אומר".

5.2
פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף נט עמוד ב:

"ת"ק נמי ה"ק. הא דקאמר ת"ק לאו דוקא אלא דהוזכר תחלה בהך שמעתין קרי ליה קמא:

הוא מתייחס לכך שאין כאן ממש "תנא קמא", שהרי במשנה עצמה אין מחלוקת.

5.3
והוא ממשיך:

כולה מתניתא רשב"ג קתני לה. ודאי רשב"ג לחודיה הוא דאית ליה הך סברא וכל משנה שתמצא שנוי בה שאיסור והיתר גדילין במקום אחד רשב"ג קתני לה"

הוא כנראה לא אומר כדברינו לעיל בסעיפים 5-5.1. הוא סובר שכוונת הגמרא לומר שכל משנה שתסבור כפי משנתנו היא דעת רשב"ג כמובא בברייתא. נדמה לו שזה כמו במקרים רבים בש"ס שהגמרא שואלת על "סתם משנה" את השאלה "כמאן"?

6.
הדבר המוזר והמעניין בסוגייתנו הוא [ולא כבסעיפים 5.2-5.3 לעיל] , שהגמרא מצרפת ברייתא ומשנה ליחידה אחת וקוראת להם "כולה מתניתין".

6.1

וניתן לומר שגם תופעה זו נכללת במושג של "לשון נדרים משונה".
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)