סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אימא..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים נט ע"א


אלא בישראל שנפלו לו מבית אבי אמו כהן עסקינן. 
[והא] קתני סיפא: תימכר לכהן חוץ מדמי אותה סאה! 
אלא אימא: בשלמא קונמות מצוה לאיתשולי עליהן, משום דרבי נתן, 
דאמר רבי נתן: כל הנודר - כאילו בנה במה, והמקיימו - כאילו מקטיר עליה, 
תרומה מאי מצוה לאיתשולי עלה. 

1.

בדרך כלל הביטוי "אימא" - "אימא כך וכך" - בא לתיקון גירסא או לציין פרשנות שונה. אבל כאן בסוגייתנו מובא כ"אלא יש ליישב..."

2.

ובדרך כלל הביטוי "ואימא" - בא כקושיה, ולפעמים בא כהעלאת שאלה/ספק.

3.

יתכן לומר שהביטוי "אימא" כוונתו שכך ההלכה ולא רק כדי להקשות/לדחות הסבר אחר. [תוס' ר"י הזקן – קידושין לט עמוד ב]. ובאמת - בסוגייתנו - ההבחנה בין נדרים שהם "דבר שיש לו מתירין" וגם יש מצוה להישאל על נדר לעומת תרומה שאין מצוה להתיר "נדר תרומה" נשארת למסקנה.

4.

וזוהי ההלכה האחרונה ברמב"ם, בהלכות נדרים:

רמב"ם הלכות נדרים פרק יג הלכה כה:

אמרו חכמים כל הנודר כאילו בנה במה,
ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו, במה דברים אמורים בנדרי איסר
אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן אלא מדוחק שנאמר נדרי לה' אשלם. סליקו להו הלכות נדרים בס"ד.

כדברינו לעיל בסעיף 3.

5.

הביטוי "אימא בשלמא..." בסוגייתנו - מופע יחידאי בש"ס. מתאים לכלל של "לשון נדרים משונה".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר