הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ברייתא מצטטת משנה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים נח ע"א

אלא מן הדא,
דתניא, רבי שמעון אומר:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נח עמוד א
כל דבר שיש לו מתירין, כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש - לא נתנו בהן חכמים שיעור,
וכל דבר שאין לו מתירין, כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם - נתנו בהם חכמים שיעור;
אמרו לו: והלא שביעית אין לה מתירין, ולא נתנו בה חכמים שיעור,
דתנן: השביעית אוסרת כל שהוא במינה!
 

1.

הגמרא מביאה ברייתא של דברי רבי שמעון.

2.
אחר כך היא מביאה את דעת חכמים שהקשו עליו.

3.
בדעת חכמים בברייתא מובאת משנה "דתנן...", וזה "מוזר".

4.
פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף נח עמוד א:

דתנן השביעית אוסרת.
אין זה מלשון הברייתא
אלא הש"ס קבעה בבריית'
ובמשנה היא בסוף כלל גדול בשביעית
והוא סיום דברי ר"ש:

"עורך הגמרא" [="הש"ס"] שיבץ את "דתנן.." בברייתא כדי להסביר את קושיית חכמים על רבי שמעון!

4.1
יש לומר, שכוונת הרא"ש לעיל "והוא סיום דברי רבי שמעון" היא "סיום הקושיה על רבי שמעון".

4.2
הערה: הביטוי "והש"ס קבעה" מוזכר בראשונים רק פעמיים בש"ס. והביטוי "הש"ס קבע" מוזכר סה"כ 7 פעמים בראשונים על הש"ס.

ויש לציין שבדרך כלל כוונת הביטויי הנ"ל הוא בשיבוץ סוגיה ממקום אחר בסוגיה הנדונה, אבל בסוגייתנו הדבר המיוחד הוא שהגמרא משבצת משנה בתוך ברייתא!

4.3
הערה: כל הסוגיה בדף הגמרא בנויה במבנה מיוחד של הוכחה ודחיה קושיה ותרוץ וחוזר...

4.4
אולי גם כל הנ"ל נכלל בכלל של "לשון נדרים משונה".