סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנא קמא" רבי יוסי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים מה ע"א


איבעית אימא: הא דאפקריה באנפי תרין, והא דאפקריה באפי תלתא,
דאמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר, בפני שנים - לא הוי הפקר

1.
במשנה - בדף מג עמוד א - מובאת מחלוקת בין רבי יוסי ותנא קמא.

2.
הגמרא דנה בהרחבה בדינו של רבי יוסי ובנימוקו.

3.
מסכם הר"ן:

הר"ן מסכת נדרים דף מה עמוד א

והך סוגיא - כולה למאי דסלקא דעתיה מעיקרא דטעמא דרבי יוסי משום דקסבר הפקר כמתנה אתיא ור' יוחנן דאמר הכי לעיל הא איתותב
וכיון שכן למסקנא דלעיל אדחיא לה כל הך סוגיא

ההסבר של רבי יוחנן בדינו של רבי יוסי נדחה בגמרא.

ונקטינן לפירושא לברייתא דהמפקיר את שדהו אוקמתא דעולא דכולה רבנן היא

והסבר הברייתא התקבל כהסברו של עולא.

4.

ומסקנת הר"ן:

ור' יוסי נמי היא דר' יוסי לא פליג עלייהו דרבנן בדינא דהפקר כלל

באמת בדין המרכזי שדנה כל הסוגיה רבי יוסי לא חולק אלא הוא מסכים לתנא קמא במשנתנו, שהפקר חל מייד בזמן שהמפקיר אומר שהוא מפקיר.

5.

והדין במשנה שרבי יוסי חולק הוא רק במקרה ספציפי:
ולעניין זה ההלכה כתנא קמא במשנתנו - בגלל הברייתא שמובאת לעיל בגמרא.

והיינו טעמא דסיפא דקתני דעד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזור בו משום דכיון דשבוע ושנה לא שכיחן לא נפיק מרשות מפקיר עד דאתי לרשות זוכה וכולה כדפרישית לעיל.

6.

אבל נראה לי להדגיש, שממהלך כל הסוגיה משמע שכעיקרון הלכה צריכה להיות תמיד כרבי יוסי נגד "תנא קמא", ובאופן מיוחד בסוגייתנו היה צריך לפסוק כרבי יוסי בגלל שהגמרא מרחיבה את הדיון בדעת רבי יוסי ["מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"].

ורק בגלל הברייתות שהובאו בסוגיה בדף הקודם נפסק כחכמים - ורק במקרה מסויים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר