הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רישא וסיפא" - שני תנאים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים מד ע"א-ע"ב

אמר תהא שדה זו מופקרת ליום אחד, לשבת אחת, לחדש אחד, לשנה אחת, לשבוע אחת,
עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר - יכול לחזור בו,
משזכה בה בין הוא בין אחר - אין יכול לחזור בו;
רישא רבנן, סיפא ר' יוסי!
אמר עולא: סיפא נמי רבנן היא...
ר"ל אמר: מדסיפא ר' יוסי, רישא נמי ר' יוסי,
ורישא היינו טעמא, דלא לישתכח תורת הפקר...
מיתיבי. המפקיר את כרמו, ולשחר עמד ובצרו - חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפיאה, ופטור מן המעשר;
בשלמא לעולא, דרבנן קתני לה ודאורייתא קתני לה,
אלא לריש לקיש, אמאי פטור מן המעשר?
אמר לך: כי אמרי אנא - לר' יוסי, הא רבנן היא.

1.

רישא רבנן, סיפא ר' יוסי!

מובא לכאורה כקושיה שהרישא בברייתא היא כרבנן ["תנא קמא" במשנתנו], והסיפא בברייתא היא כרבי יוסי [במשנתנו].
בפשטות הקושיה היא על כך ששני חלקי הברייתא לא מתיישבים על פי שיטה אחת [או כרבנן או כרבי יוסי].

1.1

אבל היה "בסדר" אם הברייתא כולה מתפרשת כרבנן ["תנא קמא" במשנתנו=רבנן, שהם "רבים" נגד רבי יוסי שהוא "יחיד"], או שכולה כרבי יוסי, שהכלל הוא שהלכה כרבי יוסי נגד "תנא קמא".

2.

אמר עולא: סיפא נמי רבנן היא...

יתכן שלפי עולא עדיף - כעיקרון - לפרש את כל הברייתא כרבים - כרבנן.

3.

ר"ל אמר: מדסיפא ר' יוסי, רישא נמי ר' יוסי,
ורישא היינו טעמא, דלא לישתכח תורת הפקר...

יתכן שלפי ריש לקיש עדיף - כעיקרון - לפרש את כל הברייתא כרבי יוסי לפי הכלל שהלכה כרבי יוסי, מפני שנימוקו עימו [אפילו נגד "תנא קמא"].

4.

אמר לך: כי אמרי אנא - לר' יוסי, הא רבנן היא.

הברייתא הראשונה - כרבי יוסי, והברייתא השניה - כרבנן.

יש כאן הסבר עקרוני - שמוסכם על כולם - שניתן להסביר מחלוקת בין שתי ברייתות שהן תלויות במחלוקת תנאים במשנה.