הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"ופליגא ד..."
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים לב ע"א
תניא, רבי אומר: גדולה מילה, שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו, ולא נקרא תמים אלא על שם מילה, שנאמר: +בראשית יז+ התהלך לפני והיה תמים,
וכתיב: ואתנה בריתי ביני ובינך.
ד"א: גדולה מילה - ששקולה כנגד כל המצות שבתורה, שנאמר: +שמות לד+ כי על פי הדברים האלה וגו'.
דבר אחר: גדולה מילה - שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: +ירמיהו לג+ אם לא בריתי יומם ולילה וגו':
ופליגא דר' אליעזר, דאמר ר' אליעזר: גדולה תורה - שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וגו'.
הערות על הסוגיה:
1.
דרשה ראשונה על מילה:
תניא, רבי אומר: גדולה מילה, שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו, ולא נקרא תמים אלא על שם מילה, שנאמר: +בראשית יז+ התהלך לפני והיה תמים,
וכתיב: ואתנה בריתי ביני ובינך.
2.
דרשה שניה על מילה:
ד"א: גדולה מילה - ששקולה כנגד כל המצות שבתורה, שנאמר: +שמות לד+ כי על פי הדברים האלה וגו'.
3.
דרשה שלישית על מילה:
דבר אחר: גדולה מילה - שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: +ירמיהו לג+ אם לא בריתי יומם ולילה וגו':
4.
דרשה רביעית על תורה!
ופליגא דר' אליעזר, דאמר ר' אליעזר: גדולה תורה - שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וגו'.
דרשת הפסוק שמופיע בדרשה השלישית - סעיף 3 לעיל.
5.
הרב קאפח בספרו "כתבים", ב, קובע שהרמב"ם תמיד פוסק כאותה דעה בש"ס שמובאת אחרי הביטוי "ופליגא ד..."
6.
רמב"ם הלכות מילה פרק ג הלכה ד:
המל את הגרים מברך, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית
משמע שמכאן לא נכלל בברכה עצמה:
שאלמלא דם הברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.
מוכח מהרמב"ם שהוא "מקבל" את דברי ה"דבר אחר" [סעיף 3 לעיל], ולא את דברי רבי אליעזר [סעיף 4 לעיל]. ונמצא שסותר את הנאמר לעיל בסעיף 5.
7.
עונה הרב קאפח, "כתבים", ב, עמוד 575:
הגדה היא זו ואין בה הלכה וכדלעיל ברכות דף ז א. אך ראה הלכות מילה פ"ג הל' ד שבנוסח ברכת מילת הגרים והעבדים תקנו חז"ל גם פסוק "אם לא בריתי..." ועיין גם מו"נ ח"ג פי"ג.
כלומר, בענייני "אגדה" [או "הגדה"] לא תופס הכלל של הלכה כחכם שמובא אחרי הביטוי "ופליגא ד...".
7.1
אבל קצת קשה על שיטת הרב קאפח [בהסבר שיטת הרמב"ם], מדוע הגמרא משתמשת באותו ביטוי "ופליגא ד..." גם בענייני אגדה - אם נאמר שהביטוי שובץ בגמרא על ידי "עורך הגמרא" כדי לפסוק.
8.
הרב קאפח לעיל מעיר, שיש תופעה כזאת גם במסכת ברכות דף ז - ראה מה שכתבנו שם.
9.
הערה:
בכמה מקומות בש"ס מוזכרת הדרשה השניה של "דבר אחר" שהפסוק "אם לא בריתי..." מוסב על מילה,
ובכמה מקומות אחרים בש"ס מובאת הדרשה השניה של רבי אליעזר שהפסוק "אם לא בריתי..." מוסב על התורה.
10.
נסיון ["חידוש"] הסבר להערתנו לעיל בסעיף 7.1:
הרמב"ם שיבץ את דרשת רבי אליעזר רק לגבי מילת גרים ולא לגבי ברית מילה "רגילה". ונראה שהרמב"ם כן פוסק את דרשת רבי אליעזר, שהפסוק הנ"ל מוסב [גם] על התורה, אלא שהרמב"ם מצרף דרשה זו לדרשה על ברית מילה, כי לגבי גר שתי הדרשות מצורפות, מפני שגר שנימול מקבל עליו באופן מיידי את חובת לימוד התורה!
10.1
לפי הנ"ל יוצא שדרשת ה"דבר אחר" [לעיל בסעיף 3] חולק על רבי אליעזר [לעיל בסעיף 4], אבל רבי אליעזר עצמו מצרץ את דברי ה"דבר אחר" [בסעיף 3] לדרשה לעניין התורה [לעיל סעיף 4].
10.2
וכך פסק הרמב"ם - כחכם שמובא אחרי הביטוי "ופליגא ד...". ומיושבת הערת הרב קאפח עצמו [לעיל בסעיף 7], והערתנו לעיל בסעיף 7.1
