טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אמרו לו: והלא הכופרי יפה ללב– בצל הגינה
"איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא: קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב, אמרו לו: והלא הכופרי יפה ללב! הותר בכופרי; ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים, מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים" (נדרים, כו ע"ב).
שם עברי: בצל הגינה (שום נבוב) שם באנגלית: Onion שם מדעי: Allium cepa
שם נרדף במקורות: שמכי
נושא מרכזי: מהו בצל כופרי?
לריכוז המאמרים שנכתבו על הבצל הקש/י כאן.
בצל כופרי
מתוך המשניות ניתן להסיק ללא ספק שה"כופרי" הוא זן מסוים של בצל. הדבר משתמע מכך שמציאת פתח לכופרי עשויה להתיר גם בצלים אחרים. במשנה בתרומות (פ"ב מ"ה) אנו לומדים שניתן לתרום מבצלים בני המדינה על ה"כופרים": "... וכן היה רבי יהודה אומר תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים אבל לא מן הכופרים על בני המדינה מפני שהוא מאכל פוליטיקין". חוסר האפשרות לתרום מכופרים על בני מדינה איננו נובע מכך שאין הם בצלים אלא בגלל הבדל במעמדם: "בצלין בני המדינה יפין ואינן מתקיימין, שבצלין בני המדינה מאכל לחשובין בני המלכות, והן נקראין פוליטיקים, כלומר מלכים, פירוש עיר המלוכה שמה פולי, (1) והכופרים הן מתקיימין ואינן יפין שהן מאכל לבני הכופרים ולא לחשובים" (ריבמ"ץ, שם). בדומה לכך פירש גם הרמב"ם: "ובצלים בני המדינה, הם בצלים גדולים. וכופרין, מיוחסים לכפר, והוא הבצל הבא מן הכפרים, והם קטנים. ר' יהודה שסובר שהבצל הגדול חשוב יותר, אומר אבל לא מן הכופרין על בני המדינה. וראיתו של ר' יהודה שהבצלים הגדולים חשובין, הוא אמרו מפני שהוא מאכל פוליטיקין, והם בני אדם העשירים המתנהגים כמלכים, המפונקים במאכליהם. ואין הלכה כר' יהודה". בירושלמי (שביעית, פ"ב הלכה ו') אנו מוצאים זהות בין בצלים כופריים ובצלים סריסין: מהו בצלים הסריסין אילין בצלייא כופרייא דלא עבדון זרע". מדובר אם כן, בזן בצל שאינו מייצר זרעים. תופעה זו של עקרות קיימת בכמה מינים במשפחה כמו למשל בשום הגינה אך עדיין לא ידוע לי לאיזה מין בצל הכוונה.
את הביטוי כופרי אנו פוגשים בהקשר אחר: "הזאב והכלב כלב הכופרי והשועל העזים והצבאים היעלים והרחלים ... אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה" (כלאים, פ"א מ"ו). גם כאן סוברים חלק מהמפרשים שהביטוי קשור לכפרים. מפרש הריבמ"ץ: "כלב כופרי. כלב קטן שצווח בלילה במדברות מן כפרים, תנינן בבבא קמא במרובה אין מגדלים כלבים כופרים וכו', לעז מלקו". הר"ש כתב: "כלב כופרי - קטן כעין שועל ומגדלין אותם בני הכפרים". ראו עוד במאמר "ורבעה כלב כופרי".
על פי רוב המפרשים ייחודם של הכופרין הוא במקום גידולם. בשונה מהבצלים הגדלים בעיר הם קטנים יותר אך מאידך גיסא בעלי "חיי מדף" ארוכים יותר. מלשון הירושלמי (וילנא, דמאי פ"ב) ניתן להסיק ש"בני המדינה" הם זן מיוחד של בצלים: "רבי יוסי דכפר דן בשם רבי בן מעדיה: המינין האסורים בבית שאן, הקצח והשימשום, והחרדל והשום, והבולכסין האופנים השחורים ובצלים הנמכרים, ובני המדינה הנמכרים במידה, ופול הנאגד בשיפה, מינתה הנאגד בפני עצמה, והאסטפניני לעולם. וקפלוטות מן עצרת עד חנוכה וכו'". ח. אלבק (נדרים פ"ט מ"ח) מביא פירוש נוסף שמקור השם "כופרי" הוא בקפריסין ואם כן כלב כופרי ובצל כופרי הם מינים שמוצאם שם.
בימינו מוכרים כמה טיפוסי בצל שאינם חריפים כבצל הלבן ואולי הבצל הכופרי דומה לאחד מהם. לדוגמה הבצל האדום (או סגול) בעל בחריפות ממותנת, בהשוואה לבצל יבש. על בצל זה ניתן לומר "הלא הכופרי יפה ללב" במובן המלא של דברי רבי אבא ("ועוד יפה קתני"). בצל זה ידוע כבעל תרומה רבה יותר לבריאות האדם בהשוואה לבצל הלבן. מקור הצבע האדום הוא באנתוציאנין שערכו הבריאותי רב. הבצל האדום מכיל ריכוז גבוה של אנתוציאנינים, פלבונואידים ופחמימות. מחקרים רבים מספקים הוכחות משכנעות לכך שצריכה של פירות וירקות מפחיתה את הסכנה של מחלות לב כליליות וסוגים מסויימים של סרטן. התופעה נובעת ממרכיבים צמחיים ובמיוחד מתרומתם האנטי חמצונית של פלבונואידים. מחקרים אפידמולוגים מצביעים על הבצל כמקור חשוב לתרכובות אנטי חמצוניות משני סוגים עקריים: תרכובות מכילות גפרית ספציפיות ופלבנואידים. למעשה בצל לבן, צהוב ואדום מכילים כמויות גדולות של פלבנואידים שרובם נגזרות גלוקוזות של Quercetin ו - Kaempferol. בבצל אדום תכולת הפלבנואידים גבוהה במיוחד בגלל נוכחות האנתוציאנינים המעניקים לו את צבעו. אמנם תכולה זו נמוכה בהשוואה לאוכמניות או ענבים אדומים אך הפעילות המשותפת של האנתוציאנינים והפלבנולים יעילה במיוחד(2).
חלופות נוספות של בצלים עדינים יותר בהשוואה לבצל הלבן הם הבצלצל (שאלוט) ובצל הפנינה. האחרון שייך למין בוטאני שונה מהבצל, קרוב לכרתי (כרשה) ולשום גבוה, שהוא צמח בר הגדל בישראל ופורח באביב. כיוון שהם גדלים מתחת לפני הקרקע ואינם חשופים לאור, צבעם לבן. טעמם מתוק מזה של בצל הגינה, ומרביתם נאכלים לאחר החמצה. טיפוס נוסף שאיננו חריף הם בצלצולים לבנים בעודם קטנים.
כמובן שאין באפשרותנו לקבוע איזה מביניהם הוא הבצל הכופרי אך לפחות לגבי הבצלצול ניתן לשער שהוא היה מוכר לאבותינו. מקור בצל זה הוא באזור הסהר הפורה ומשם נדד למדינות הים התיכון ומרכז אסיה. מקור השם הלועזי שאלוט הגיע מהמילה הלטינית אסקלוניה(escalonia) שנבעה משם העיר העתיקה אשקלון. על פי העדויות הבלשניות, השם בצלי אשקלון היה קיים בתקופת יוון העתיקה, וככל הנראה מרמז על כך שהיוונים ייחסו את מקור הבצל לארץ ישראל. זיהוי זה עולה בקנה אחד עם הפירוש שבצל כופרי הוא בצל קטן.
 |
|
 |
|
תמונה 1. בצל הגינה - זן לבן |
|
תמונה 2. בצל הגינה - זן אדום צילם: Lali Masriera |
הרחבה
מעמד הבצל בעת העתיקה
אין ספק שהבצל הוערך מאד בעת העתיקה ברחבי המזרח הקרוב ואגן הים התיכון (ראו ב"הרחבה"). נמצאו תחריטים וציורי קיר רבים מתקופה זו המתארים בצלים ואת אופן שתילתם והשקייתם. תאורים גרפיים רבים מאד נמצאו על קברים במצרים החל מהממלכה העתיקה והלאה (האלף ה - לפנה"ס). בין הציורים בולטים הציורים על הפירמידות של Unas (2420 לפנה"ס) ו – Pepi השני (2200 לפנה"ס). שרידים של בצלים שמורים היטב נמצאו בקברים מהשושלת ה – 18 במצרים (1543–1292) ממצאים מאוחרים יותר היו בצלים שהונחו בתוך מומיות. ראוי לציין שהאסכולות השונות לגבי תיארוך יציאת מצרים מצביעות על תאריכים מאוחרים יותר. לעומת זאת מחוץ למצרים לא נמצאו עדויות שאינן נתונות לספק. העדויות הקייימות הן בעיקר לשוניות. מקורות בכתב יתידות מצביעים על גידול בצל במסופוטמיה החל מהאלף השני לפנה"ס. ההסטוריון הירוד וטוס סיפר כי על פירמידת פרעה חופו' ( 2589לפנה"ס - 2566 לפנה"ס) היתה חרותה כתובת בה נאמר שבמשך תקופת בנינה שולם סך של אלף ושש מאות ככרות כסף(3) עבור הבצל, השום והצנון שסופקו לעובדי הפירמידות. גם דבר זה מעיד על חשיבותו התזונתית של הבצל במצרים העתיקה ובמיוחד עבור העובדים העבריים שקיבלוהו "חינם".
מלבד בתלונות בני ישראל הבצל לא מוזכר במקרא אך מאידך גיסא הוא מוזכר פעמים רבות בספרות חז"ל כגידול נפוץ וכמאכל עממי. "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יהודה ברבי אילעי: אכול בצל ושב בצל, ולא תיכול אווזין ותרנגולין ויהא לבך רודף עליך" (פסחים, קיד ע"א). מפרש הרשב"ם (פסחים, קיד ע"א): "אכול בצל ושב בצל - אכול בצל או ירקות ותשב בצל ביתך ואל תצטרך למכור ביתך".
(1) ביוונית polis היא צורת היחיד של עיר, ופּולֵייס - poleis - היא צורת הרבים.
(2) ennaro L. et al, 'Flavonoid and Carbohydrate Contents in Tropea Red Onions: Effects of Homelike Peeling and Storage', 2002. J. Agric. Food Chem., 50 (7), pp 1904–1910.
(3) על פי החישוב שנעשה בהקשר אחר בשנת 2011 (ראו כאן) נגיע לסכום של 360,000,000 שקל ישראלי חדש.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
