סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 932

"דלי ציפתא ואמר ליה לשלוחא חזי מאי איכא, מיהו לא ניחא לי דאיתהני בהדין עלמא"

נדרים נ ע"א


בגמ' מובא מעשה בר' יהודה ואשתו שמתוך עניותם לא היה להם אלא בגד אחד ופעם אחת גזר רשב"ג תענית ולא הגיע ר' יהודה ואמרו דהוא מפני עניותו שאין לו מה ללבוש ושלח לו רשב"ג גלימא ולא רצה ר' יהודה לקבל והגביה ר"י את המחצלת להראות לשליח שיש לי עושר מיהו לא ניחא לי ליהנות בזה העולם.

ופירש"י שנעשה לו "נס" ונתמלא כל אותו מקום זהובים, וכ"כ תוס' והר"ן.

ובנידון אי שרי ליהנות ממעשה ניסים יעוי' במהר"צ חיות שכתב דהטעם שלא רצה ר"י ליהנות הוא מפני שהדין אצלינו דאסור ליהנות ממעשה ניסים, [וכבתענית (כד.) דמייתי חלא והוי סמידי, א"ל לא תזבנון דמעשה ניסים הוא, וכו' עכ"ל יעו"ש.]

אולם יעו"ש (כד:) ברש"י ד"ה אמר להו וכו', ובמה שאפשר להתרחק ממעשה ניסים יותר טוב ונכון, עכ"ל יעו"ש. ומדוייק ברש"י דליכא איסורא בזה כ"א "הנהגה טובה וראויה" שלא ליהנות ממע"נ, ודלא כש"כ המהרצ"ח הכא שאסור. אלא דיעו"ש (כד.) ברד"ה אלא כאחד וכו' שכ' וז"ל, משום דמעשה ניסים הוא ואסור לאדם ליהנות ממעשה ניסים כדאמר לעיל (כ:) שאם עושים לו נס מנכין לו מזכויותיו, עכ"ל יעו"ש. וא"כ צ"ע ברש"י. וכן יעו"ש ב"מצפה איתן" שהק' כן, ותירץ דדוקא ביחיד דמנכין לו מזכויותיו אסור, אבל בציבור דאין מנכין, וכש"כ בספר "מצודת דוד", שפיר מותר ליהנות ורק יותר טוב ונכון שלא ליהנות, עכ"ד המצפ"א יעו"ש.

וא"כ לפי"ז אתי שפיר מש"כ המהרצ"ח הכא דהטעם שלא רצה ליהנות מהזהובים שבאו לידו "בנס" מדאסור ליהנות ממעשה ניסים, דהא הוי ביחיד ובזה אכן איכא איסורא, ודו"ק.

וכן יעו"ש בתענית ב"גבורת ארי" שהק' סתירה בגמ' וברש"י אם "מותר" ליהנות ממע"נ או לא, ותירץ באופ"א, דדוקא למי שנעשה הנס בשבילו לא יהנה מזה וכן כל הני שבשבילן ובזכותן נעשה ה"ה שלא יהנו מזה, אולם לאחרים שלא נעשה עבורם ובזכותם שפיר מותרים ליהנות מזה, עכ"ד יעו"ש. וא"כ גם לפי"ד שפיר יל"פ כש"כ המהרצ"ח דמה"ט לא רצה ר' יהודה ליהנות ממעש"נ, מדנעשה עבורו,ודו"ק. ועי"ע בגליוני הש"ס מש"כ בזה. אולם יל"ע בעצם דברי רש"י הנ"ל דה"ט דאסור ליהנות מזה מדמנכים לו מזכויותיו, דמה בכך "שיפסיד שכרו" בעוה"ב עי"ז, הא איהו דאזיק אנפשיה אך מ"ט "אסור מדינא". והניחא מש"כ שם לעיל (כ:) דלעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לו נס שמא אין עושין לו נס, ואת"ל עושים מ"מ "מנכין" וכו', ה"ט דאסור מדכ' בתורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", אולם "להנות מהנס" לאחר שנעשה מה צד איסור בזה ומה בכך "שמנכים" וכו', וצ"ב.

(הרה"ג יהודה קוק שליט"א)



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר