סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

שאלות חזרה / איתן יואלמן

נדרים יב-יט

 

שאלות:

1. כיצד לדעת רבי מאיר צריך לנדור (רמז: אין מקום לדיוקים)
2. כיצד שינוי בניקוד אות משנה לחלוטין את המשמעות
3. מה דינו של מי שנשבע שלא ישן 3 ימים
4. לאיזה מחלוקת יסודית מובא צום ג' בתשרי כראיה
5. לפי השיר: 'שאת/ה אומר/ת 'אוכל' למה את/ה מתכוונת..? למה את מתכוון/ת..שאת/ה אומר 'אוכל'?
6. האם אפשר ר"ל לנדור /להשבע לא לקיים מצוה ?
7. השלם (יש/אין): '__נדר בתוך נדר ו__ שבועה בתוך שבועה'
8. מה ההבדל אם אמר הרי זה כקורבן לעומת הרי זה כחזיר (רמז: מתפיס בדבר הנדור או האסור)
9. מנין ששבועה חמורה מנדר (רמז: עשרת הדברות)
10. 'אם נשאלו – מענישין אותן'. כיצד ?
11. מה ההבדל בין פתח לחרטה, ומה יותר 'טוב' ?
12. הסבר: 'סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל'
13. מי מכונים מלאכים השרת?
 

תשובות

1. כלל יסודי לר"מ. כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי. 'אין אתה שומע מכלל לאו הן'.
2. לחולין (בשווא) =חולין, לעומת לַחולין (בפתח)=לא חולין
3. מלקין אותו ('שבועת שוא') ואם רוצה יכול לישון מיד.
4. המתפיס בבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים האם בעיקרו מתפיס או בהיתרא מתפיס (המצב הנוכחי)? צום גדליה הובא כהוכחה שלפי עיקר מדפיס (בברייתא: איזהו איסור נדר האמור בתורה, אמר הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו..כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, כיום שראיתי ירושלים בחורבנה'
5. על המשנה "הא שבועה שאוכל לך" - אסור. אביי מפרש שלפעמים האמירה "שאוכל" משמעותה היא גם "שלא אוכל'.
6. הנודר לא לקיים מצוה נדרו חל, אך הנשבע שלא לקיים מצוה - אין השבועה חלה (חומר נדרים משבועות)
7. יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה (ולדעת כולם לדעת כולם חלה נזירות על נזירות)
8. 'איש כי ידור נדר לה' " עד שידור בדבר ה'נדור'. ומכאן לומדים שהמתפיס בדבר ה'אסור' אינו נאסר. יצוין כי למרות שמתפיס בדבר האסור אינו נאסר, עם הארץ שאוסר את אשתו כאימו ('כאמא') חייב בהתרה, כיוון שנדר על אשתו עלול להיות מצוי-החמירו יותר מנדר רגיל. הרמב"ם פסק שהנודר בדבר האסור 'כחזיר'- אסור. יש שפירשו ש'בדבר האסור' –אסור. ויש שאסרו דווקא בדברים מסוימים הדומים לדבר האסור.
9. 'כי לא ינקה' בשאר העברות לוקה ומתכפר. 'לא ינקה' -חומרה יתרה בשבועה (רא"ש). 'לא תישא' כל העולם הזדעזע שהקב"ה צוה 'לא תשא'
10. אם עבר על נזירותו אין מתירין לו עד שינהג איסור נזירות כמס' הימים שנהג היתר.
11. פתח- טעות מעצם הנדר. מעיקר אין נדר (יותר טוב). חרטה ('ממקום אחר')-נדר מתוך כעס,פזיזות וכו'.
12. נדר עם 2 משמעויות, אחת לקולא ואחת לחומרא, מפרשים את הלשון כמשמעות החמורה ואז חל הנדר, אלא אם פירש הנודר שכוונתו למשמעות שאינה מועילה לנדר- ודנים להקל.
13. תלמידי חכמים, שמצוינים ונבדלים משאר בני אדם.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר