סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תא שמע" ו"מיתיבי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים יב ע"א


בעי רמי בר חמא: הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים, מהו?
אי דקאמר בהדין לישנא - בהיתרא קא מתפיס,
אלא כגון דמחית בשר זבחי שלמים ומחית דהיתרא גביה, ואמר זה כזה, מאי?
בעיקרו קא מתפיס, או בהיתרא קא מתפיס?
אמר רבא, תא שמע: נותר ופיגול;
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף יב עמוד א
והא נותר ופיגול לאחר זריקת דמים הוא!
אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן: בנותר של עולה.
אמר ליה: אם כן, ליתני בבשר עולה!
לא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא בשר עולה דאסור, דהא בקרבן קא מתפיס, נותר ופיגול דעולה איצטריכא,
ס"ד אמינא כאיסור נותר, כאיסור פיגול, והוה ליה כמתפיס בדבר האסור ולא מיתסר, קמ"ל.
מיתיבי:
איזהו איסר האמור בתורה? אמר הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו...

1.
רמי בר חמא הציג בעיה

2.
רבא ניסה לפשוט מברייתא. הפתיחה לברייתא היא "תא שמע" - כמקובל.

3.
רב הונא בריה דרב נתן דחה את נסיון ההוכחה של רבא.

4.
הגמרא מקשה "מיתיבי".

5.
הרי מדובר על חיפוש תשובה לבעיה של רמי בר חמא, וכל הוכחה לצד זה או אחר לא יכול להיות קושיה, שזו המשמעות של הביטוי "מיתיבי".

וכך מובא:

6.
שיטה מקובצת מסכת נדרים דף יב עמוד א:

מיתיבי איזהו איסור נדר האמור בתורה. כן היא הגירסא בהרבה ספרים.

הוא מאשר את הגירסא "מיתיבי."

6.1

ואף על גב דהכא לא שייך מיתיבי שהרי לפשוט בעיא דרמי בר חמא הוא

הוא מסביר שלא שייך כאן לשון "מיתיבי" - כלעיל בסעיף 5.

6.2

דרך בזאת המסכתא דגריס מיתיבי במקום תא שמע הואיל ולשון תשובה הוא מכל מקום.

לשון "מיתיבי" דומה ל"תא שמע" בכך שהוא "לשון תשובה" - גם "מיתיבי" וגם "תא שמע" מתייחסים לדין קודם [או לברר "תא שמע", או להקשות - "מיתיבי"].

6.3

אבל מהרישא של דבריו משמע, שבמסכת נדרים כך הסגנון שבאמת "מיתיבי" בא במקום "תא שמע" והוא כנראה רומז לכלל שלשונה של מסכת נדרים "לשון משונה" ["שוטנשטיין", הערה 8].

6.4
בכל זאת קצת קשה, מדוע לא כל "תא שמע" במסכת נדרים נוסח כ"מיתיבי". ומדוע אין עקביות בניסוח?

6.5
המשך דברי ה"שיטה מקובצת":

וגרסאות אחרות דגרסי בהו תא שמע והכי עיקר. עד כאן.

יש עדיפות לגרוס בסוגייתנו "תא שמע" במקום "מיתיבי". משמע מלשונו שהיו לפניו גירסאות כאלה ולא שהוא משנה את הגירסא בגלל הקושי לעיל.

לפי דבריו, כל הדיון בסעיפים לעיל - 5-6.4 - בטל!

6.6
וכן בשיטה וזה לשונו: ומתיבי טובא איכא לקמן כי הכא. עד כאן.

הוא חוזר לגירסא כלפנינו - "מיתיבי".

7.
פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף יב עמוד א:

מיתיבי איזהו איסר כו'. ה"ר אליעזר ז"ל גורס ת"ש מיהו לא קשיא אי גרסינן מיתיבי דפריך לרב הונא בריה דרב נתן שבא לדחות דברי רבא שפשט לו דבעיקרו קא מתפיס:

הרא"ש מיישב את לשון "מיתיבי" כמשמעותו הכללית בכל הש"ס - קושיה על אמורא. בסוגייתנו הקושיה היא על רב הונא בריה דב נתן שדחה את מה שרצה רבא להוכיח ולפשוט את ספיקו של רמי בר חמא.

8.
ואולי אפשר לומר ["חידוש"]: כשההוכחה היא בעקיפין ומתוך דיוק במשנה/ברייתא הלשון הוא "תא שמע", וכאר ההוכחה היא יותר ברורה וישירה מלשון המשנה/ברייתא הלשון הוא "מיתיבי", כלומר, מדוע רמי בר חמא הציג בעיה הרי ההוכחה היא ברורה!



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר