הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
שאינו נודר כל עיקר - הלכה כרבי מאיר?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים ט ע"א-ע"ב
כנדרי כשרים - לא אמר כלום, כנדבותם - נדר וכו'.
מאן תנא דשאני ליה בין נדר לנדבה?
לימא, לא רבי מאיר ולא רבי יהודה!
מבנה הסוגיה:
1. הגמרא קובעת:
כנדרי כשרים - לא אמר כלום, כנדבותם - נדר וכו'.
אנשים כשרים לא נודרים אבל הם כן "נודבים".
2.
הגמרא מקשה שלא מתאים לשני התנאים:
מאן תנא דשאני ליה בין נדר לנדבה?
לימא, לא רבי מאיר ולא רבי יהודה!
דתניא: +קהלת ה+ טוב אשר לא תדור וגו' - טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, דברי ר' מאיר;
2.1
לפי רבי מאיר הטוב ביותר לא לנדור כלל, משמע שגם לא כנדבה [פרשנים]. ואולי נראה לומר שאם רבי מאיר היה סובר שכן ראוי לנדוב הוא היה אומר זאת במפורש - וממילא לא כעיקרון בסעיף 1 לעיל.
2.2
רבי יהודה אומר: טוב מזה ומזה נודר ומשלם!
לפי רבי יהודה הטוב ביותר זה לנדור ולקיים הנדר, ויוצא מכך שאנשים כשרים כן נודרים ולא כבסעיף 1.
3.
עונה הגמרא:
אפילו תימא ר"מ,
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ט עמוד ב
כי קא"ר מאיר - בנדר, בנדבה לא קאמר.
משנתנו מיושבת לפי רבי מאיר. הוא מדבר בברייתא על נדר, שעדיף לא לנדור כלל, אבל הוא לא התייחס לגבי נדבה - שמותר לנדוב [ולא כלעיל בסעיף 2.1].
4.
הגמרא מקשה:
והא קתני: כנדבותם - נדר בנזיר ובקרבן!
במשנתנו משמע שמדובר בנדבה שהיא נדר ["כנדבותם נדר"].
5.
מיישבת הגמרא:
תני: נדב בנזיר ובקרבן.
יש לגרוס במשנה "כנדבותם נדב..."
6.
עד כאן המסקנה היא שמשנתנו מיושבת לפי שיטת רבי מאיר: עדיף בכלל לא לנדור - וכדבריו בברייתא, אבל לנדוב - כן - כמשתמע במשנתנו - לפי תיקון הגירסא.
7.
הביטוי "תני" בסוגייתנו סביר שמשמעו ממש תיקון גירסא, כי בקלות המלה "נדר" נכתבה "בטעות" במקום "נדב" [כך משמע מאחד הפרשנים].
8.
אם משנתנו היא כרבי מאיר בברייתא יוצא שמתאים לכלל שבדרך כלל "סתם משנה רבי מאיר" - ומשנתנו היא "סתם משנה" ולכן הגמרא "משתדלת" להעמידה כרבי מאיר.
9.
אם הסוגיה היתה מסתיימת כאן ההלכה היתה צריכה להיות כרבי מאיר נגד רבי יהודה בברייתא כי הלכה כסתם משנה שהיא כרבי מאיר על פי הכלל, שסתם משנה ומחלוקת בברייתא - הלכה כסתם משנה!
10
ההמשך הסוגיה - בדף הבא - מסכת נדרים דף י.
11.
ואפשר להוכיח כדברינו לעיל בסעיף 9 מהסוגיה הבאה:
תלמוד בבלי מסכת חולין דף ב עמוד א:
/מתני'/. הכל שוחטין ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן, שמא יקלקלו את שחיטתן. וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן - שחיטתן כשרה:
...
אלא הכל מעריכין ונערכין נודרין ונידרין, הכי נמי דלכתחלה?
והא כתיב: וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא,
וכתיב: טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם, ותניא: טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, דברי רבי מאיר, ר' יהודה אומר: טוב מזה ומזה נודר ומשלם; ואפי' רבי יהודה לא קאמר אלא באומר הרי זו, אבל אמר הרי עלי לא! ...
הגמרא מקשה מהמשנה במסכת חולין על המשנה במסכת ערכין שמשמע שם שלכתחילה נודרין, ואז סותר לשיטת רבי מאיר שעדיף שלא לנדור כלל, ולכן הגמרא אומרת שמדובר שנדר "בדעבד" / "בדיעבד".
11.1
על כל פנים, מפשט הסוגיה שם משמע שהיא פוסקת כרבי מאיר בברייתא שבסוגייתנו [מסכת נדרים דף ט ומסכת חולין דף ד] וכך גם סוברת בפשטות ה"סתם משנה" במסכת ערכין דף ב [שמובאת כאן - במסכת חולין דף ב].
12.
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רג סעיף א
(א') אל תהי רגיל בנדרים. (ב') כל הנודר, אף <א> ע"פ א'} שמקיימו, נקרא רשע (ג') א] ונקרא חוטא.
על פי נדרים דף כ ועלפ י נדרים דף ועל פי נדרים דף עז עמוד ב [ולא מזכירים את סוגייתנו]
13.
ומתאים לנ"ל:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רג סעיף ד
(ז') ה] צריך ליזהר שלא ידור שום דבר, ו] ואפילו צדקה אין טוב לידור; (ח') אלא אם ישנו בידו, יתן מיד; ואם לאו, <ד> לא ידור עד ד'} שיהיה לו. (ט') ואם פוסקים צדקה וצריך לפסוק עמהם, ד ה'} (א) יאמר: בלא נדר.
