סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין-בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

כתובות קי-קיב, נדרים ב-ה

 

1. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שעליו נאמר "ברוך המקום שהרגו"?
ב. שמימש הלכה למעשה את האמרה: "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"?
 

2. מה המשותף ל:

א. ישיבה, עמידה, הליכה?
ב. בת, פרקמטיא, הנאה?
 

3. השלם:

א. "ישיבת......... קשה".
ב. "שינוי וסת תחילת..... ..........".
ג. "כל הדר בחוצה לארץ........ כמי שאין לו.......".
ד. "כל הדר בארץ ישראל ....... בלא......".
 

4. שונות:

א. איזו הלכה מפורשת בענייננו טופחת על פניהם של אלה הגרים בחו"ל, בתואנה של התנגדות לתושבות במדינה, שאינה מקבלת על עצמה את שמירת התורה?
ב. לנוכח התשובה לשאלה הקודמת, הכיצד התנגד רב יהודה לעלייתו של ר' זירא לארץ ישראל?!
ג. בנימין הוא היחיד מבין השבטים שנולד בארץ. מה איפוא לשמו ול...שם מקום בחוץ לארץ?
ד. "שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור" (קי"א. 13 למטה): האם הלימוד הזה הוא פשט או דרש?
ה. הייתכן, שבשעת קטיף ירקות בשדה נפצע אדם בתאונת עבודה בעקבות... נפילה ממקום גבוה?
 

תשובות

1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. ר' חנינא אמר דברים אלו על אותו אחד שנשא כותית ומת, קי"א. באמצע העמוד.
ב. כשעלה רבי זירא לארץ ישראל, לא מצא מעבורת לעבור בה את הירדן, ועל כן, מתוך להיטותו לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל, אחז בחבל שהיה מתוח כעין גשר וחצה את הנהר, קי"ב. 5 למטה.

2. מה המשותף ל:
א. כל אחת מהן, ההתמדה בה קשה לגוף, ולכן יש לשלש בהם – "שליש בישיבה, שליש בעמידה שליש בהילוך", קי"א. 2 למטה.
ב. "כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה", קי"א: בשליש העליון.

3. השלם:
א. "ישיבת כרכים קשה", ק"י: 8 למעלה.
ב. "שינוי וסת תחילת חולי מעים". ק"י: 12 למעלה.
ג. "כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה", ק"י: 6 למטה.
ד. "כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון", קי"א. מעל השליש העליון.

4. שונות:
א. "לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל", ק"י: 7 למטה.
ב. הוא ייחס את דברי ירמיהו "בבלה יבואו ושם יהיו עד יום פקדי אותם" לאנשים (ולא לכלי בית המקדש, כפי שסבר ר' זירא), קי"א. 1 למעלה.
ג. "הוצל דבנימין", קי"א. בהתרחבות השנייה.
ד. הלימוד הזה הוא פשט מובהק, שכן יש לקרוא: "...עם החמור", "עִם" – הדומה לחמור, דהיינו, היות שמילת היחס "עִם" בתנ"ך מקשרת בין שני עצמים הקרובים זה לזה (למשל, בן אדם איננו הולך עם חמור אלא מוליך אותו או רוכב עליו) הרי שבחירת אברהם דווקא במילת יחס זו נובעת מהדמיון – לדעתו - שבין השניים="הדומה לחמור".
ה. בהחלט כן!: "אמר ר"ש בן תחליפא קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים ויורדים בו בסולם", קי"א: 4 מתחת להתרחבות השנייה.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר