סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

האם אחד מבני הזוג יכול לכפות את השני לעלות לארץ? / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

כתובות קי ע"ב


המשנה בכתובות (קי ע"ב) כתבה ש'הכל מעלין לארץ ישראל'. והגמרא מבארת שכל אחד מבני הזוג הרוצה לעלות לארץ יכול לכפות את הצד השני, ואם הצד השני אינו מסכים, הוא חייב לגרש, וזכיותיו הממוניות נפגעות (לגבי הכתובה).
בירושלמי (יג, יא) כתוב שהאיש יכול לכפות את אשתו לעלות לארץ, אבל האישה אינה יכולה לכפות את הבעל לעלות לארץ.

מהר"ם (הובא במרדכי רמז רפ) פסק כדברי הירושלמי. וביאר שלמרות שבבבלי הובאה ברייתא שגם האישה כופה את הבעל, זה בזמן שבית המקדש קיים, אבל הירושלמי עסק בזמן הזה, ולכן הבעל יכול לכפות את האישה ולא האישה את הבעל.

הטור (סימן עה) התקשה בתירוץ זה, שהרי לשיטת מהר"ם ניתן להוכיח שגם בזמן הזה האיש יכול לכפות את אשתו ולכן וודאי שקיימת מצווה לעלות לארץ ישראל, ואם כן מדוע האישה אינה יכולה לכפות את בעלה?

גר"א (עה, יז) מסביר שבימינו אמנם אין מצווה לעלות לארץ כמו בזמן שבית המקדש קיים לדעת המהר"ם, אבל עדיין חייבים במצוות התלויות בארץ.

בדבריו אלו התקשו האחרונים, מהו ההבדל בין איש לאשה במצוות התלויות בארץ, והרי אישה חייבת במצוות אלו כמו האיש, ואם כן יכולה היא לומר לבעלה שהיא רוצה לעלות לארץ על מנת לקיים את המצוות התלויות בה?

הרב אליהו רקובר (ברכת אליהו) בביאורו על הגר"א הביא את דברי המהרי"ט (ב, יו"ד כח) שכתב שלא יתכן שחיוב אישה לעלות לארץ ישראל נובע מהחיוב במצוות התלויות בארץ, שהרי 'מה שקנתה אשה קנה בעלה' וממילא אין לה אפשרות לקיים בעצמה את המצוות הללו, ולכן ודאי שחיובה הוא מצד מעלת קדושת הארץ. לפי זה הוא מבאר את דברי הגר"א, שהבין במהר"ם שבזמן שאין בית מקדש אין חיוב לעלות מצד עצם קדושת הארץ, אלא רק על מנת לקיים את המצוות התלויות בה, ולכן אישה אינה יכולה לכפות את בעלה לעלות מטעם זה, שהרי אין לה אפשרות לקיימם\

בית הלוי (ב, נ) תירץ את דברי מהר"ם על פי דברי תוספות (כתובות קי ע"ב) שהביא ר' חיים כהן הסובר שבזמן הזה אין חיוב לעלות לארץ ישראל משום שלא ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ כתיקנן, וזאת משום שסבר ר' חיים כהן שאין מצוות כיבוש הארץ (וכפי שהבינו חלק מהאחרונים ברמב"ם). אך, המהר"ם סובר כרמב"ן שקיימת מצווה לכבוש את הארץ מצד עצם קדושתה, ומצווה זו קיימת גם בזמן הזה, אך כיון שאשה לא מצווה במצוות כיבוש הרי שהיא לא יכולה לכפות את בעלה לעלות לארץ.

אך קשה על יישובו שכן טעם זה אינו תלוי בחורבן הבית ובבניינו, אלא בכך שבזמן התוספות לא היה ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ כתיקנן.

ועוד שהמהרי"ט (שהובא לעיל) תמה על דברי ר"ח כהן, וכתב ש'תלמיד טועה כתבם' בשם ר' חיים כהן, ואין אלו דבריו של בעל התוספות.

בפסקי דין רבניים (חלק ה עמוד 28) פסקו שגם לפי שיטת המהר"ם, שאישה לא יכולה לכפות את בעלה לגור בארץ ישראל, מכל מקום אם היא גרה בארץ ישראל, אין בעלה יכול לכפות אותה לעבור דירה לחו"ל.

סיכום:
ישנה מצווה לעלות לארץ ישראל, ולפי הבבלי שני בני הזוג יכולים לכפות אחד את השני לעלות לארץ, לדעת המהר"ם על פי הירושלמי בזמן הזה רק הבעל יכול לכפות את האישה, ולא להיפך. וכמה הסברים נאמרו באחרונים בשיטת המהר"ם, שחיוב האישה לעלות לארץ ישראל שונה מחיובו של האיש, ולכן חיובה תקף רק בזמן שבית המקדש קיים. ומכל מקום אף בזמן הזה בעל אינו יכול לכפות את אשתו לעזוב את ארץ ישראל.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר