הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"והלכתא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות קז ע"ב
מאי הוה עלה?
כי אתא רב דימי אמר:
מעשה בא לפני רבי בבית שערים, ופסק לה מזונות,
לפני רבי ישמעאל בצפורי, ולא פסק לה מזונות;
תהי בה רבי יוחנן,
וכי מה ראה רבי ישמעאל שלא פסק לה מזונות?
הא לא נחלקו בני כהנים גדולים וחנן אלא לענין שבועה, אבל מזוני יהבינן לה!
א"ל רב שמן בר אבא, כבר תרגמה רבינו שמואל בבבל: כששמעו בו שמת,
א"ל: פתריתו בה כולי האי.
כי אתא רבין אמר: מעשה בא לפני רבי בבית שערים, ולא פסק לה מזונות,
לפני רבי ישמעאל בציפורי, ופסק לה מזונות;
א"ר יוחנן: מה ראה רבי שלא פסק לה?
דהא לא נחלקו חנן ובני כהנים גדולים אלא לענין שבועה, אבל מזונות יהבינן לה!
אמר ליה רב שמן בר אבא, כבר תרגמה שמואל בבבל: כששמעו בו שמת,
אמר ליה: פתריתו בה כולי האי.
והלכתא כותיה דרב, ופוסקין מזונות לאשת איש.
והלכתא כותיה דרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה. והלכתא כותיה דרב זביד בקוניא, דאמר רב זביד: הני מאני דקוניא, חיורי ואוכמי - שרו, ירוקין - אסירי. ולא אמרן אלא דלית בהו קרטופני, אבל אית בהו קרטופני - אסירי.
מבנה הסוגיה והערות:
1.
מאי הוה עלה?
בסוגיה הקודמת הובאה מחלוקת בין רב ושמואל. הגמרא הקשתה כמה קושיות על שמואל ויישבה אותם.
הגמרא מעוניינת לדעת מהי ההלכה.
1.1
ויש להעיר: אולי בזמן שעלתה השאלה בבית המדרש עדיין לא נקבע הכלל ש"הלכה כשמואל בדיני" נגד רב!
2.
כי אתא רב דימי אמר:
מעשה בא לפני רבי בבית שערים, ופסק לה מזונות,
"רבי" עשה מעשה כ"רב". אם דברי "רבי" היו מובאים בברייתא הגמרא היתה אומרת "תניא כוותיה דרב".
2.1
לפני רבי ישמעאל בצפורי, ולא פסק לה מזונות;
"רבי ישמעאל" עשה מעשה כשמואל. אם דברי "רבי ישמעאל" היו מובאים בברייתא הגמרא היתה אומרת "תניא כוותיה דרבי ישמעאל ".
2.2
הדינים הנלמדים מ"רבי" ומ"רבי ישמעאל" מוגדרים כנראה כ"מימרא" ולכן תוקפם "נמוך" מהתוקף שיש למשנה/ברייתא.
2.3
כמובן ש"רבי" קדם ל"רב" וכן לגבי רבי ישמעאל, אבל אולי יתכן לומר דווקא ש"רבי" הכיר את דינו של תלמידו - רב - ופסק כמותו!
3.
תהי בה רבי יוחנן,
וכי מה ראה רבי ישמעאל שלא פסק לה מזונות?
הא לא נחלקו בני כהנים גדולים וחנן אלא לענין שבועה, אבל מזוני יהבינן לה!
רבי יוחנן מקשה כמו קושיה 1 שמובאת בסוגיה הקודמת - כפי שהבאנו שם [שלא מובאת כאן].
4.
רב שמן מיישב כמו כל התרוצים הזהים שמובאים בסוגיה הקודמת - כפי שהבאנו שם [שלא מובאת כאן]:
א"ל רב שמן בר אבא, כבר תרגמה רבינו שמואל בבבל: כששמעו בו שמת,
א"ל: פתריתו בה כולי האי.
5.
רבין גורס הפוך בין "רבי" ל"רבי ישמעאל":
כי אתא רבין אמר: מעשה בא לפני רבי בבית שערים, ולא פסק לה מזונות,
כשמואל.
5.1
לפני רבי ישמעאל בציפורי, ופסק לה מזונות;
כ"רב".
5.2
אותה קושיית רבי יוחנן כלעיל:
א"ר יוחנן: מה ראה רבי שלא פסק לה?
דהא לא נחלקו חנן ובני כהנים גדולים אלא לענין שבועה, אבל מזונות יהבינן לה!
5.3
אותו תרוץ לעיל של רב שמן:
אמר ליה רב שמן בר אבא, כבר תרגמה שמואל בבבל: כששמעו בו שמת,
אמר ליה: פתריתו בה כולי האי.
6.
הגמרא מכריעה:
והלכתא כותיה דרב, ופוסקין מזונות לאשת איש.
6.1
והיא מצרפת 2 הכרעות נוספות, כאשר הראשונה קשורה "קצת" להכרעה הראשונה:
והלכתא כותיה דרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה. והלכתא כותיה דרב זביד בקוניא, דאמר רב זביד: הני מאני דקוניא, חיורי ואוכמי - שרו, ירוקין - אסירי. ולא אמרן אלא דלית בהו קרטופני, אבל אית בהו קרטופני - אסירי.
6.2
ראה ב"רבנן סבוראי", הרב זיני, עמודים 118-119 על משמעות צירוף 3 ההלכות.
7.
מכיון שהיו שתי גירסאות בגמרא מה סוברים "רבי" ורבי ישמעאל, אי אפשר לפסוק הלכה כ"רבי" נגד רבי ישמעאל [על פי הכלל של "הלכה כרבי מחברו"].
7.1
אבל גם זה לא לגמרי ברור, שהרי ברגע שרב ושמואל נחלקו בדבר יש לפסוק לפי כללי ההכרעה בין האמוראים ולא לפי כללי ההכרעה בין התנאים, ואז יש לפסוק כשמואל, על פי הכלל של "הלכה כשמואל בדיני" נגד רב.
ואולי רב ושמואל נחלקו בדבר כי ידעו שיש מחלוקת מה אמרו "רבי" ורבי ישמעאל.
8.
מכיוון שלאור כל הנ"ל נראה שצריך לפסוק כשמואל נגד רב, לכן באה ה"והלכתא" ופסקה כרב! [כך בדרך כלל ה"והלכתא" באה לחדש ולפסוק שלא כמצופה!]
8.1
הערה: גם לפי הסברנו בסוגייה הקודמת לסוגייתנו - על מהלך כל הסוגיה - הראינו שהגמרא מקשה קושיות רבות על שמואל ומיישבת אותם [כפי שמסוכם בסעיפים 5.2-5.3 לעיל] ונראה מכך, שה"סתמא דגמרא" מעוניינת לפסוק כשמואל.
8.2
בדרך כלל בהכרעות של "והלכתא" הניסוח הוא או "הלכתא כרב...", או "הלכתא [תוכן ההלכה]", ואילו כאן מובאים שני הניסוחים יחד: "והלכתא כותיה דרב, ופוסקין מזונות לאשת איש" - מדוע?
