הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"הלכה כרב נחמן בדיני"; הלכה כרבים נגד יחיד
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות צט ע"ב
פשיטא, אמר לאחד ולא לשנים - האמר ליה לאחד ולא לשנים, א"ל לאחד סתמא, מאי?
רב הונא אמר: לאחד - ולא לשנים,
רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו: לאחד - ואפילו לשנים, לאחד - ואפילו למאה.
איקלע רב נחמן לסורא,
עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא.
אמרו ליה: כי האי גוונא מאי?
אמר להו: לאחד - ואפי' לשנים, לאחד - ואפילו למאה...
1.
מחלוקת בגמרא:
רב הונא סובר שיש לקיים את דבר המשלח כלשונו ולא למכור לשנים, אלא לאחד בלבד אע"פ שלא פירש במיוחד "ולא לשנים".
1.1
ורב חסדא ורבה בר רב הונא - "דאמרי תרוייהו" - סוברים להיפך, "ואפילו לשנים" - כי כך היתה כוונת המשלח.
1.2
הערה: "רבה בר רב הונא" היה בנו של "רב הונא" "הרגיל? אם כן, יוצא שבסוגייתנו הוא חולק על אביו!
2.
הליכות עולם שער חמישי פרק ב ["הלכה"]:
... רב הונא ורב חסדא הלכה כרב הונא דרבו דרב חסדא הוה...
לפי זה, בסוגייתנו הלכה כרב הונא נגד רב חסדא.
2.1
רב הונא ורב נחמן הלכה כרב נחמן בדיני וכרב הונא באיסורי.
לפי זה, הלכה כרב נחמן נגד רב הונא - כי בסוגייתנו מדובר בענייני ממון [="בדיני"].
2.2
לפי שני הכללים לעיל ברור שהלכה צריכה להיות כרב נחמן ורב חסדא נגד רב הונא, כי גם "רב נחמן" בעצמו - הלכה כמותו נגד רב הונא.
וכן רב נחמן ורב ששת הלכה כרב ששת באיסורי וכרב נחמן בדיני...
כל היכא דפליגי רב ושמואל הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני לבר מתלת ...
2.3
וראוי שתדע דכי אמרינן הלכה כפלוני בדיני וכפלוני באיסורי דוקא כנגד בר מחלוקתו כגון רב כנגד שמואל ורב נחמן כנגד רב הונא וזולתם, אבל אם נחלק עם אחר לא:
מתאים לדברינו בסעיף 2.1
3.
רמב"ם הלכות שלוחין ושותפין פרק א הלכה ד:
האומר לשלוחו מכור לי משדה שלי בית סאה ומכר לו בית סאתים ה"ז מוסיף על דבריו וקנה הלוקח בית סאה בלבד, אמר לו מכור לי בית סאתים ומכר לו בית סאה הרי זה מעביר על דבריו ולא קנה הלוקח, אמר לו מכור לי שדה לאדם אחד והלך השליח ומכרה לשנים ממכרו בטל שהרי עבר על דבריו,
אמר לו מכור לי שדה ולא פירש אפילו מכר למאה ממכרו קיים.
משמע כרב נחמן.
4.
כסף משנה הלכות שלוחין ושותפין פרק א הלכה ד:
אמר לו מכור לי שדה וכו'. שם סתמא מאי רב הונא אמר לאחד ולא לשנים רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו לאחד ואפי' לשנים לאחד ואפילו למאה אקלע ר"נ לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא א"ל כה"ג מאי א"ל לאחד ואפילו לשנים לאחד ואפילו למאה
הסבר ראשון מדוע הלכה כרב נחמן:
והו"ל רב הונא יחיד ולית הלכתא כוותיה
דעת רב הונא בסוגייתנו היא דעת יחיד נגד 3 חכמים אחרים, ולכן הלכה כמותם נגד "יחיד". כנראה שכוונתו לכלל של "יחיד ורבים הלכה כרבים".
4.1
הוא מביא נימוק שני לפסוק כרב נחמן:
ועוד דהא קיימא לן דהלכתא כר"נ בדיני
כפי דברינו לעיל בסעיף 2.3.
4.2
אולם בכל זאת קצת קשה, מדוע ה"כסף משנה" נזקק בכלל להסבר הראשון, הרי ההסבר השני ידוע ומפורסם יותר.
4.3
ונראה לומר ["חידוש"]: דברי רב נחמן הובאו בסוגייתנו באופן של "סיפור" שרב נחמן הגיע לסורא, ורב חסדא ורבה בר רב הונא באו לשאול אותו... מהסיפור נראה שרב נחמן לא ידע מה פסק רב הונא, ואולי במקרה כזה לא תקף הכלל של "הלכה כרב נחמן בדיני וכרב הונא באיסורי" - לעיל בסעיף 2.1 + 2.3.
לכן ה"כסף משנה" נזקק להסבר הראשון. הכלל של רבים נגד יחיד לא תלוי אם כל אחד מהם הכיר את דעת חברו [ואולי כן?].
