סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנא קמא"="סתם משנה"; "לית דחש להא..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות צח ע"א


ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה, קתבעה מזוני,
אתאי לקמיה דרבא, אמר להו ליתמי: זילו הבו לה מזונות,
לית דחש להא דר' שמעון, דאמר: לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף.

1.
הגמרא אמרה בדף הקודם שהרישא של משנתנו היא כדעת רבי שמעון בברייתא [בדף הקודם] שאם מכרה מקצת כתובתה כבר לא זכאית למזונות.

2.
רבא מסביר שאין הלכה כרבי שמעון במשנה ובברייתא.

3.
הביטוי "לית דחש להא..." מובא בש"ס 3 פעמים. פעם אחת לגבי רבי עקיבא ופעמיים לגבי רבי שמעון, ותמיד על ידי "רבא".

4.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל שסח:

לית דחש לדר"פ, היכא דקאמר הכי מוכח מדברי הרי"ף בפרק אלמנה ניזונת דלית הלכתא כוותיה
וז"ל שם וליתא לדר"ש דאמרינן ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה אתא לקמיה דרבא אמר לית דחש לדר"ש ע"כ וכן מצאתי להרא"ש ז"ל בפ"א דנדרים סי' ה' שכתב וז"ל והלכתא כרבנן דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו ועוד קאמר ההוא גברא דאמר משמתינן מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דרב חסדא אמר לית דחש להא דר"ע דקסבר בשמתינא פליגי עכ"ל וכ"כ עוד בפרק אין מעמידין סי' ל"ה יע"ש וכ"כ הר"ן ז"ל בההיא דנדרים [דף] ז' א' ושכ"כ הרמב"ן ז"ל ועיין תוס' פרק כל המנחות [דף] י"א ב' ד"ה קומץ:

כלומר, שמשמעות הביטוי "לית דחש להא..." היא שאין הלכה כמותו.

4.1
אבל בכל זאת קצת קשה, מדוע רבא משתמש בניסוח זה ולא אומר שהלכה כחכמים!

5.
הפרשנים מנסים להסביר מה היתה הסיבה לכאורה שהלכה כרבי שמעון [שרבא בא ללמדנו שאין הדבר כך]:

שיטה מקובצת מסכת כתובות דף צח עמוד א:

לית דחש להא דר"ש וכו'. הוצרכו לומר כך משום דסתם מתני' כותיה כדאיתא לעיל

הוא מציין שהמשנה בדף הקודם היא "סתם משנה", והגמרא לעיל אמרה שהיא כדעת רבי שמעון בברייתא לעיל. מוכח מכאן באופן ברור שכל "תנא קמא" הוא למעשה "סתם משנה" [וכן לגבי ברייתא] במובן זה שהלכה כמותה [/"תנא קמא"="סתם משנה"/]. ולכן הלכה צריכה להיות למעשה כרבי שמעון בברייתא לעיל.

5.1

ואמרי' בעלמא דסתם מתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתני'

ואמנם בברייתא לעיל חכמים חולקים על רבי שמעון אבל יש לנו "סתם משנה ואחר כך מחלוקת בברייתא" והכלל הוא שבמקרה כזה [להבדיל ממקרה שהמחלוקת היתה במשנה אחרי "סתם משנה"] ההלכה הסופית היא כ"סתם משנה". ולמעשה - לפי ההסבר לעיל - כרבי שמעון בברייתא שזהה ל"סתם משנה" במשנה.

5.3
המשך דברי ה"שיטה מקובצת":

קמ"ל דלא חיישינן להכי.

כלומר, שרבא לא פוסק כמו ההסבר לעיל עד סעיף 5.2. אבל הוא לא מסביר מדוע!

5.4

ואולי כוונתו לפי הדברים הבאים:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרסא:

תנא קמא וחכמים דפליגי, לימדנו הרא"ש ז"ל בפרק הפועלים סי' י"א דהלכה כחכמים וז"ל שם והלכה כחכמים ולא כסתמא דרישא דאשכחן כמה סתמי דיחידאי אינון כדאמרינן סתם מתניתין ר"מ אבל לשון חכמים כולל רבים ע"כ

כלומר, שרבא סובר בסוגייתנו שהלכה צריכה להיות כחכמים בברייתא שהם ה"תנא קמא" של רבי שמעון. ואמנם רבי שמעון בברייתא הוא כ"סתם משנה" - משנתנו - בכל זאת הלכה כחכמים בברייתא!

אלא שקצת קשה לי, מדוע רבא לא אמר זאת במפורש!

6.
המשך ה"שיטה מקובצת":

א"נ דהא לאו סתמא אלא ר' שמעון קתני כולה וכדאמר בעלמא בפרק מרובה ודוכתי אחריני. הריטב"א ז"ל:

ההנחה הבסיסית לעיל בסעיף 5 לא הכרחית. כי ה"תנא קמא" במשנתנו היא ממש המשך דברי רבי שמעון במשנה הקודמת שלפניה [הערה: דוגמא לחשיבות של חלוקת המשניות!].

ולכן רבא בסוגייתנו לא פסק כרבי שמעון.

אלא שגם כאן קצת קשה לי, מדוע רבא לא אמר זאת במפורש!

ראה "שוטנשטיין", הערה 3



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר