הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
משנה וברייתא - היכן מתקנים גירסא?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות עח ע"ב
תניא, אמר רבי חנינא בן עקביא: לא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים,
אלא כך השיבן: לא, אם אמרתם בנשואה, שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, תאמרו בארוסה, שאין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה?
אמרו לו: רבי, מכרה לה עד שלא נשאת, נשאת ואח"כ מכרה, מהו?
אמר להו: אף זו מוכרת ונותנת וקיים.
אמרו לו: הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים?
אמר להם: על החדשים אנו בושין, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים.
והאנן תנן: עד שלא נשאת ונשאת, ר"ג אומר: אם מכרה ונתנה - קיים!
אמר רב זביד, תני: מוכרת ונותנת וקיים.
רב פפא אמר, לא קשיא: הא ר' יהודה אליבא דר"ג, הא ר' חנינא בן עקביא אליבא דר"ג.
1.
רב זביד משנה את הגירסא במשנתנו. במקום "אם מכרה ונתנה - קיים" - משמעות של "דיעבד" הוא משנה ל"מוכרת ונותנת וקיים" - משמעות של "לכתחילה". הביטוי שמורה על שינוי הגירסא הוא "תני".
1.1
לא מדובר כאן בשינוי פרשנות הלשון אלא בשינוי גירסא - כך מוכח מתוך כל הפרשנים.
1.2
וקצת קשה, הרי מצינו פעמים רבות בש"ס במקרים "דומים", שלא מתכוונים לשנות את הגירסא אלא מתכוונים "רק" לשנות את המשמעות. גם בסוגייתנו ניתן לומר שרב זביד לא ממש מתקן את גירסת המשנה אלא הוא רק מפרשה. והפירוש ה"חדש" הוא, שאין להתייחס למלה "אם" כמעכבת,
[וגם אין להתייחס לפעלים בזמן עבר – "מכר..." או לזמן הווה – "מוכרת...".
1.3
ובכלל, קשה קצת על הגמרא, מדוע מתקנים גירסא ולא אומרים שיש כאן מחלוקת תנאים!
2.
תוספות מסכת כתובות דף עח עמוד ב:
תני מוכרת ונותנת וקיים - זו היא גירסת הקונטרס ופירש תני במתני'
וקשה לרבינו יצחק בן רבינו מאיר דאדרבה היה לו להגיה הברייתא מקמי מתני'
קושיית תוס' על רש"י היא, שאם כבר מתקנים גירסא כדי ליישב סתירה הרי עדיף לתקן את הנאמר בברייתא ולא את הנאמר במשנה. מדבריו נוכל ללמוד עיקרון חשוב, שמשנה יותר מדוייקת מברייתא.
3.
ותוס' מחזק את קושייתו גם מבחינת תוכן הדברים:
ועוד דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתני' הוי ר"ג כב"ש
דלב"ה אפי' באירוסין לא תמכור לכתחילה
ועוד כי היכי דפריך בסמוך לרב פפא ור' חנינא בן עקביא כב"ש טפי ה"ל למיפרך לרב זביד דלדידיה ליכא לשנויי לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דאם ר' חנינא בן עקביא ור"י שניהם לא שנו פלוגתא דב"ש וב"ה אם כן מי שנאה
לכאורה משמע שאת ההגהה – שינוי הגירסה - עושים מסברא ומכורח ולא מאמת הסטורית
4.
ומסיק תוס':
ונראה דגרסינן תני אם מכרה ונתנה קיים ומגיה הברייתא
הוא משנה את הגירסא בגמרא [בדברי רב זביד] באופן שהגמרא משנה את גירסת הברייתא ולא את גירסת המשנה.
4.1
מבחינת אופי שינוי הגירסא הרי שזה דומה לשינוי הגירסא במשנה לפי שיטת רש"י. לפי תוס' במקום "אף זו מוכרת ונותנת וקיים" בברייתא יש לגרוס "אם מכרה ונתנה קיים" - תוספת "אם" - לעומת שיטת רש"י שהשינוי הוא במשנה ומשמיטים את ה"אם".
4.2
הערה עקרונית: בכל מקרה יוצא שתוס' מבצע שינוי גירסא בגמרא [לא במשנה או בברייתא באופן ישיר] על סמך "סברא" ולא על סמך "כתב יד" או מסורת!!!
4.3
תוס' ממשיך ומביא הסבר גם לשינוי הגירסא דווקא במשנה ולא בברייתא:
ורבינו חננאל גריס במתני' מוכרת ונותנת ובברייתא אם מכרה ונתנה ומשני רב זביד תני אם מכרה כו'
ומגיה מתניתין מקמי ברייתא כדי שלא להעמיד ר"ג כב"ש
שינוי הגירסא נובע מ"סברא" של התאמת כללי ההלכה כדי שיתאים לדעת בית הלל.
4.4
ובתר הכי פריך לרב פפא דלא מגיה מתניתין ור"י כב"ש
ולא גרסינן רבי חנינא בן עקביא כב"ש
ולגירסא זו לא גרסינן בברייתא דלעיל אף זו לא תמכור דהא מתני' קתני מוכרת לכתחילה
ולרב פפא דלא מגיה מתני' תיקשי
ומיהו קשה קצת דהיכי משני דלר"י לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה הא משמע מתני' דר"י שנה פלוגתא דב"ש וב"ה דעלייהו קאי.
תוס' מאריך בעניין תיקון הגירסא בברייתא או במשנה - לפי הדיון בגמרא ולפי ההתאמה לשיטות השונות.
5.
לעיל במסכת כתובות דף כד גם יש "תיקון גירסא" של שמות חכמים ושם התייחסנו גם לסוגייתנו:
כדי לשמור על הסימונים המקוריים ולהתאימם לסוגייתנו אנו מוסיפים את המידע שמדובר ב"סוגיה קודמת"
1. "סוגיה קודמת"
הגמרא הקשתה על סתירה בין ברייתא בסוגייתנו למשנה במסכת דמאי.
2. "סוגיה קודמת":
רב אדא בר אהבה בשם רב מיישב על ידי הקביעה "מוחלפת השיטה" . מסבירים הפרשנים [ראה "שוטנשטיין", הערה 17] שמדובר על החלפת שיטת "תנא קמא" עם שיטת רבי יהודה בברייתא.
3. "סוגיה קודמת"
מדוע יש להעדיף "לתקן" בברייתא?
4. "סוגיה קודמת"
בברייתא יותר "קל" לשנות גירסא מאשר במשנה! ההנחה היא שמשניות היו יותר מדוייקות ויותר ידועות לאמוראים, ולכן דייקו יותר במסירתם מה שאין כן בברייתות [ואמנם, ל"תוספתא" יש משקל כלמשנה] לעומת ברייתות שיתכן ונפלו בהם שיבושים.
5. "סוגיה קודמת"
ב"שוטנשטיין", שם, מפנה אל תוס':
וראה תוספות מסכת כתובות דף עח עמוד ב: [מדובר בסוגייתנו - מסכת כתובות דף עח]
תני מוכרת ונותנת וקיים - זו היא גירסת הקונטרס ופירש תני במתני'
וקשה לרבינו יצחק בן רבינו מאיר דאדרבה היה לו להגיה הברייתא מקמי מתני'
בפשטות, משמעות המושג "תני" הוא שינוי גירסא, ולכן מקשה תוס' על רש"י שעדיף לתקן גירסא בברייתא מאשר במשנה.
5.1 "סוגיה קודמת":
אלא שתוס' לא מסביר מדוע יש הבדל לעניין זה בין משנה לברייתא [ראה הערתנו לעיל בסעיף 4].
5.2. "סוגיה קודמת":
תוס' מסביר מבחינה עניינית את המשמעויות בסוגיה לעובדה שמשנים/מתקנים את הגירסא במשנה או אם משנים/מתקנים את הגירסא בברייתא.
ועוד דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתני' הוי ר"ג כב"ש דלב"ה אפי' באירוסין לא תמכור לכתחילה.
ועוד כי היכי דפריך בסמוך לרב פפא ור' חנינא בן עקביא כב"ש טפי ה"ל למיפרך לרב זביד דלדידיה ליכא לשנויי לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דאם ר' חנינא בן עקביא ור"י שניהם לא שנו פלוגתא דב"ש וב"ה אם כן מי שנאה
5.3 "סוגיה קודמת":
תוס' מביא תיקוני גירסא שונים או במשנה או בברייתא:
ונראה דגרסינן תני אם מכרה ונתנה קיים ומגיה הברייתא
ורבינו חננאל גריס במתני' מוכרת ונותנת ובברייתא אם מכרה ונתנה ומשני רב זביד תני אם מכרה כו'
ומגיה מתניתין מקמי ברייתא כדי שלא להעמיד ר"ג כב"ש ובתר הכי פריך לרב פפא דלא מגיה מתניתין ור"י כב"ש ולא גרסינן רבי חנינא בן עקביא כב"ש
ולגירסא זו לא גרסינן בברייתא דלעיל אף זו לא תמכור דהא מתני' קתני מוכרת לכתחילה ולרב פפא דלא מגיה מתני' תיקשי ומיהו קשה קצת דהיכי משני דלר"י לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה הא משמע מתני' דר"י שנה פלוגתא דב"ש וב"ה דעלייהו קאי.
6. "סוגיה קודמת":
הערה: נדמה, שיש כמה אופנים של "תיקון גירסא":
6.1 "סוגיה קודמת":
תיקון "היסטורי" - מכח סברא שכך צריך להיות, והגירסא הנוכחית הינה משובשת, ולמרות זאת ה"עורך" של המשנה/הברייתא/הגמרא השאיר את הגירסא ה"ישנה".
6.2 "סוגיה קודמת":
תיקון "היסטורי" - מכח עדות היסטורית שכך צריך לגרוס. וגם לפי זה ה"עורך" של המשנה/הברייתא/הגמרא השאיר את הגירסא ה"ישנה" בדומה לכלל של "ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה".
6.3 "סוגיה קודמת":
תיקון הגירסא מכח סברא עקב קושיה וכד'. התיקון מלמד כאילו התנא [או התנאים] "טעה".
6.4 "סוגיה קודמת":
תיקון הגירסא מעיד שידוע [מבחינה היסטורית או מכח סברא] שאותו תנא חזר בו [והחליף את דעתו, וכך גם לגבי "מוחלפת השיטה" - לגבי שני תנאים].
6.5 "סוגיה קודמת":
לפי התוס' לעיל שטוען שיש להעדיף תיקון גירסא בברייתא על פני תיקון גירסא במשנה הרי שמתאים לתיקון גירסא מסוג 6.1 או 6.2 לעיל, כי לפי 6.3 ו-6.4 אין משמעות להבדל בין משנה לברייתא כי, למשל, תנא יכול לחזור בו גם ממה שאמר במשנה!
6.6 "סוגיה קודמת":
לפי תוס' שמביא אפשרות שמתקנים גירסא לפי סברא ולפי מידת ההתאמה של דברי כל תנא [לדברי עצמו או לכללי הלכה שונים] בפני עצמו - והדבר תקף גם לגבי משנה ולא רק לגבי ברייתא - הרי שמתאים לאופנים 6.3 ו-6.4.
7. "סוגיה קודמת":
אביי בסוגייתנו מיישב את שיטת רבי יהודה גם בלי הקביעה של "מוחלפת השיטה". השאלה היא האם אביי חולק באופן עקרוני על האפשרות לבצע "מוחלפת השיטה"?
8. "סוגיה קודמת":
ובכלל קצת קשה מדוע אביי צריך לחלוק על האמורא "רב" שהיה בדור הראשון.
9. "סוגיה קודמת":
ויש לומר, שאביי מבין ש"רב" הסביר לפי "מוחלפת השיטה" מכיוון שהיה מוכרח לכך לפי הסברנו לעיל בסעיף 6.3 וחלק מ 6.4.
10. "סוגיה קודמת":
והנה יש לומר דבר חדש ומיוחד ["חידוש" ונראה לי ש"חידוש" גדול מדי ולא מוכח כל צרכו]:
בסוגייתנו מובא: "אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מוחלפת השיטה". אולי הכוונה היא שרב אדא בר אהבה שמע בבית המדרש את קושיית הגמרא [או שהוא זה ששאל אותה] ושאל את רבו - "רב"! ו"רב" ענה לו. ומכיוון שרב היה בדור הראשון והיה תלמידו של "רבי" הוא ידע כנראה את הגירסא האמיתית, ולכן אמר "מוחלפת השיטה", ומתאים מאד להסברנו לעיל בסעיף 6.1 או 6.2. ובאמת דברינו אלה מתאימים גם אם נאמר ש"מוחלפת השיטה" היא לגבי משנה!
10.1 "סוגיה קודמת":
לפי הנ"ל אולי ניתן לומר שכך היא המשמעות של הביטוי "אמר רב... אמר רב...", שהתלמיד שאל את רבו בעניין המדובר! וזה מתאים רק כשהניסוח כולל רק פעם אחת את הביטוי "אמר רב... אמר רב..." וכשמדובר בתלמיד ורבו.
אבל כאשר הניסוח כולל שניים או שלושה חכמים ויותר ["אמר רב... אמר רב... אמר רב..."] הרי שמתאים רק למשמעות הרגילה, שחכם אחד [בדרך כלל תלמיד] אמר בשם חכם אחר [רבו], ונועד להדגיש את העברת המסורת של אותו דין.
10.2 "סוגיה קודמת":
בהמשך לחידוש לעיל בסעיף 10 אודות "רב" ניתן אולי להסביר באופן מיוחד את משמעות הביטוי בש"ס של "רב תנא הוא ופליג", שהכוונה היא ש"רב" חולק על המסורת המובאת במשנה [ואולי גם בברייתא שעברה אצל רבותיו של "רב"] - וכפי ששמע מ"רבי"!
10.3 "סוגיה קודמת":
הערה: למעשה חידשנו כאן שני דברים:
א. משמעות נוספת לביטוי "אמר רב... אמר רב..."
ב. ייחודו של האמורא "רב".
