סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

פילא ולודנא, גירדא דאגוזא וגירדא דאשפא – לוטם השרף

 

"... מאי סימניה? דלפן עיניה, ודייבי נחיריה, ואיתי ליה רירא מפומיה, ורמו דידבי עילויה. ומאי אסותיה? אמר אביי: פילא ולודנא, גירדא דאגוזא וגירדא דאשפא, וכליל מלכא ומתחלא דדיקלא סימקא, ושליק להו בהדי הדדי, ומעייל ליה לביתא דשישא, ואי לא איכא ביתא דשישא מעייל ליה לביתא דשב לבני ואריחא וכו'" (כתובות, עז ע"ב).  

פירוש: מַאי סִימָנֵיהּ [מה סימניו] של בעל ראתן? דַּלְפָן עֵינֵיהּ, וְדָיְיבֵי נְחִירֵיהּ, וְאַיְתֵי לֵיהּ רִירָא מִפּוּמֵיהּ, וּרְמוּ דִּידְבֵי עִילָּוֵיהּ [דולפות עיניו, וזבים נחיריו, ויוצא לו ריר מפיו, ונחים זבובים עליו]. ושואלים: וּמַאי אָסוּתֵיהּ [ומה רפואתו] של בעל ראתן? אָמַר אַבַּיֵי: לוקחים פִּילָא, וְלוֹדָנָא, גִּירְדָא דֶּאֱגוֹזָא, וְגִירְדָא דְּאַשְׁפָּא, וּכְלִיל מַלְכָּא, וּמַתְחַלָא דְּדִיקְלָא סוּמְּקָא [מיני עשבים, וקליפה מגוררת של אגוז, ומה שגוררים מן העור, וכליל מלכא, ואת המתחל של דקל אדום]. וְשָׁלֵיק לְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וּמְעַיֵּיל לֵיהּ לְבֵיתָא דְּשֵׁישָׁא [ומבשל אותם זה עם זה, ומכניס אותו את האיש לבית של שיש] שהוא אטום לגמרי. וְאִי לָא אִיכָּא בֵּיתָא דְּשֵׁישָׁא [ואם אין בית של שיש] מְעַיֵּיל לֵיהּ לְבֵיתָא דְּשַׁב לִבְנֵי וְאָרִיחָא [יכניס אותו לבית שקירותיו בנויים בעובי שבע לבנים ואריח] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: לוטם השרף    שם באנגלית:  Gum Rockrose, Laudanum   שם מדעי: Cistus ladanifer
שם נרדף במקורות: לוטם, לטום, לודנה    


נושא מרכזי:  מהו הלודנא ומעמדו הרפואי


הערוך (ערך "לדנא") מזהה את ה"לודנא" כצמח הנקרא לאדאנום כלומר לוטם השרף: "... פי' לודנא לאודנו וכו'". כך הבין בדבריו בעל "מוסף הערוך": "... ופיר' לדנא בלשון יוני ורומיי הוא כמו שאמר בעל הערוך, והוא מיץ נקפא הנוטף מנטע הנקרא קסטוס והוא חם במדרגה שניה מרכך המורסאות קשות ומחזיק הבשר". תאורו הולם במדוייק את אופן הפקת שרף השיח לוטם השרף (Cistus ladanifer). השרף הנוזלי מתקשה באוויר והופך לגבישי. משערים ששרף ריחני זה הוא הלוטם המקראי ("הורד והכופר והלטום והקטף") ששימש לבישום ולרפואה. עד ימינו משמש שרף הלוטם ברפואה המסורתית לטיפול במגוון מחלות ביניהן מחלות עור כמתואר ב"מוסף הערוך". ברש"י אנו מוצאים פירוש אחר: "ולודנא - אליישינ"א". ד"ר משה קטן (1). מתרגם aloisnee ללענה.
 

משפחת הלוטמיים

לוטם השרף (תמונות 1-2) הוא מין במשפחת הלוטמיים שהיא משפחת צמחים קטנה הכוללת 8 סוגים וכ- 180 מינים. המינים במשפחה הם בדרך כלל שיחים בגודל בינוני, בני שיח או עשבים חובבי שמש המתפתחים בשטחים פתוחים באדמות דלות. הם עמידים לשריפות המתרחשות בחורשים הים תיכוניים. עמידות זו קשורה לעובדה שקליפת הזרעים קשה ואינה מאפשרת חדירת מים ונביטה. כתוצאה מכך הזרעים נשארים תקופה ארוכה במצב של תרדמה. גודלם הזעיר מאפשר להם לחדור פנימה אל תוך הקרקע. כאשר השריפה פוקדת אזור מסוים מתרככת קליפת הזרעים כתוצאה מהחימום, והזרעים ששרדו נובטים זמן קצר אחרי השריפה. מנגנון זה מאפשר ללוטמיים להגיע למלאי זרעים רדומים גדול, שרובו נובט בבת אחת וכך מתקבל יתרון על־פני צמחים אחרים באכלוס שטחים שהתפנו.

גורם אקולוגי נוסף המאפשר להם להשתלט על שטחים של קרקעות דלות באזור הים תיכוני הוא יכולתם לקיים יחסי סימביוזה עם פטריית שורש במערכת הנקראת מיקוריזה. במערכת זו, הפטרייה מסייעת לשורשים בספיגת המים והמינרלים מתוך הקרקע, ובכך מאפשרת לצמח הפונדקאי להתקיים על קרקעות דלות במיוחד, כגון קרקעות קירטון. בתמורה הפטרייה מנצלת את תוצרי הפוטוסינתזה המיוצרים על ידי הצמח. למינים בסוג לוטם פרחים גדולים ופתוחים המשמשים כמשטחי נחיתה קלים לחיפושיות בעלות המעוף הגמלוני. ביום שמש ניתן לראות חיפושיות רבות מכרסמות גרגירי אבקה המיוצרים על ידי האבקנים הרבים של הפרחים. הזרעים קטנים מאד וחסרים רקמות מזינות ולכן הצמחים הנובטים תלויים בסמביוזה מהירה עם פטריות מיקוריזה. מיני הלוטם הנפוצים בארץ הם לוטם שעיר (תמונה 3) ולוטם מרווני (תמונה 4).
 

לוטם השרף כצמח תועלת

לוטם השרף גדל כצמח בר בפורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה והאיזורים הצפוניים של אלג'יריה ומרוקו. הענפים הקשים של צמח זה שימשו להכנת מסמרים בנגרות שעם (מחסות לרועים, כוורות, שרפרפים ועוד). ענפי הלוטם שימשו כחומר הסקה בגלל הבעירה המהירה והחזקה שלהם. את הזרעים ניתן לטחון ולהשתמש בהם יחד עם קמח דגניים לאפיית לחם ועוגות. המרכיב החשוב בצמח הוא השרף, הלאדאנום, המתקבל מהעלים והגבעולים. גבעולי הלוטם מפרישים אותו בקיץ והוא מתגבש על פניהם. האיסוף מתבצע על ידי "סירוק" הצמח בעזרת סוג מסוים של מגריפה שגבישי השרף נדבקים לשיניה. לחילופין ניתן להרתיח את ענפי הלוטם עם העלים ולהסיר את שכבת השרף הצפה על פני מי המשרה.

השרף נאכל כמות שהוא כממתק או כתבלין במיני מאפה, גלידות, גומי לעיסה ועוד. השתמשו בו בייצור סבון ולחיטוי. לוטם השרף נחשב לחשוב מבין מיני הלוטמים בתעשיית הבשמים. השרף שלו מקובל כתחליף לענבר אפור ובעיקר כמייצב.
 

לוטם השרף כצמח רפואה

רפואה עממית

מזה אלפי שנים ועד הרפואה העממית של ימינו משמש לוטם השרף כצמח תרופה. משתמשים בו לטיפול במחלות עור, נגד שילשול ונגד דלקות. במזרח מרוקו משמשת חליטת עלים פשוטה כתרופה לכאבי בטן, לשילשול, חיטוי פצעים, סתירת חומצה, ומניעת עוויתות. בשימוש פנימי הוא מסייע לריפוי נזלת ושילשול. יש להדגיש שלאור העובדה שאין אנו יודעים מהי מחלת הראתן המוזכרת בסוגיה קשה לקבוע מי מבין סגולות לוטם השרף מסייעת לריפויה.
 

לוטם השרף במחקר

לוטם השרף ריחני מאד בגלל תכולת שמן אתרי גבוהה בעלים, הפרחים והפירות. השמן האתרי של הצמח מורכב מאד. בכמה מקרים זוהו בו למעלה מ – 300 תרכובות שונות שחלקן היו רק בכמויות זעירות. המרכיבים העיקריים הם המונוטרפנים אצטט (5.5%), ססקוויטרפנים Sesquiterpenes (כ – 10%) ו – pinocarveol. בין התרכובות בשרף בולטים הפלבנואידים בגלל השפעותיהם הבריאותיות החיוביות כנוגדי חימצון, אנטי-בקטריאליים, ומונעי סרטן. לוטם השרף עשוי לשמש כמקור חשוב לנוגדי חימצון טבעיים לשימוש בתעשיית המזון כאמצעי לשימור מזון. מחקרים רפואיים של תמציות לוטם דיווחו על פעילות אנטי בקטריאלית, נוגדת פטריות, מונעת כיבים, מונעת אגרגציה של טסיות דם, מפחיתה לחץ דם ומונעת עוויתות. הפעילות האנטי-בקטריאלית הוכחה בניסוי in votro (במבחנה) מבוקר בו נמצא שתמצית גולמית של לוטם השרף מנעה התפתחות של כמה מינים של חיידקים.
 

        
 תמונה 1. לוטם השרף         תמונה 2.  לוטם השרף - הלקט

  

          
תמונה 3. לוטם שעיר     תמונה 4. לוטם מרווני       צילם: דביר זמירי 

 


(1) ב"אוצר לעזי רש"י". 


 

רשימת מקורות:

Amensour, M. et al., 'Antioxidant Activity and Chemical Content of Methanol and Ethanol Extracts from Leaves of Rockrose (Cistus ladaniferus)', 2010, Plant Foods Hum Nutr, 65 (2), pp: 170-178.
Ferreira, S. et al., 'Screening of antimicrobial activity of Cistus ladanifer and Arbutus unedo
Extracts'
, 2012, Natural Product Research, 26 (6), pp: 1558-1560.
Zidane, H. et al., 'Chemical composition and antioxidant activity of essential oil, various organic extracts of Cistus ladanifer and Cistus libanotis growing in Eastern Morocco', 2013, African Journal of Biotechnology, 12 (34), pp: 5315-5329.

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "לוטם שעיר"; "לוטם מרווני".

 
  א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]

ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר