סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 923

"א"ר יהושע בן לוי כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת מנעל"

כתובות צו ע"א


והטעם שהתלמיד לא מתיר נעל רבו פרש"י "שהרואה אומר עבד כנעני הוא", יש מקום לחשוש לפגם משפחה, תלמיד שיחלוץ מנעל לרבו או מוליך את מנעלו אחריו, אנשים יחשבו שאותו תלמיד הוא עבד כנעני ונמצא נפגם ביחוסו. מוסיף על כך רבא חדוש, "לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה". במקום שמכירים את התלמיד ויודעים שהוא לא עבד כנעני, חייב התלמיד גם בהתרת המנעל לרבו. מוסיף רב אשי, ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא מנח תפילין, אבל מנח תפילין לית לן בה". עבדים הוקשו לנשים ופטורים מכל המצוות שהנשים פטורות ולכן גם במקום שלא מכירים אותו אם הוא מניח תפילין לא יחשבו אותו לעבד כנעני, ואז הוא חייב לרבו גם את התרת המנעל וכיו"ב.

הגאון בעל הבאר שבע בתשובותיו בסי' י"ב מסביר באופן נפלא ע"פ זו דברי גמ' תמוהים במס' ב"מ בדף מ"א. הג' מביאה שם את דברי רבי יוחנן: "מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא" – מי שיצליח להסביר לי את משנת חבית אליבא דתנא אחד שלא תִמצא סתירה בין שני חלקי המש' אעשה לאותו אדם שרות ואקח את כליו אחריו לבית המרחץ, רבי יוחנן מתכוון לומר שאין לו שום אפשרות להסביר את דברי המש' אליבא דחד תנא, ולכן הוא נדחק שם להסביר את המש' אליבא דתרי תנאי, ולכן אומר רבי יוחנן שמי שיצליח ליישב את המשנה, הוא מתחייב להתנהג אליו כפי שמתנהג תלמיד לרבו ויוביל את כליו לבית המרחץ. רבי יוחנן משתמש באימרא זו גם במס' סנהדרין וגם במס' עירובין ובכל המקומות אומר רבי יוחנן שמי שיסביר לו את הדברים בם הוא מתקשה "מובִלנא מאניה בתריה לבי מסותא" שואל הגאון בעל הב"ש מה פשר מליצתו של רבי יוחנן בענין מובִלנא מאניה בתריה לבי מסותא, מדוע דוקא מלאכה זו ומדוע דוקא רבי יוחנן. הירושלמי במס' ברכות בפרק שני הל' ג' מביא שרבי יוחנן היה מניח אך ורק תפילין של יד ולא תפילין של ראש, ורק בתקופה מסוימת במשך השנה יכל רבי יוחנן להניח גם תפילין של ראש. המפרשים מביאים פרושים שונים מה היא אותה תקופה בה יכל רבי יוחנן לשאת את שני זוגות התפילין, מ"מ מדברי הירושלמי אנו למדים שבדרך כלל רבי יוחנן לא נשא תפילין של ראש, זאת משום חולשתו הטבעית וכפי שרבי יוחנן אומר על עצמו בכמה מקומות בש"ס שהוא מעודן ומפונק ועלול יותר לחלות מאחרים.

מסביר בעל הב"ש באופן נפלא את מתק לשונו של רבי יוחנן, בגמרתנו למדנו שמלאכות בזויות אין על התלמיד לעשות לרב כאשר אין לו תפילין בראשו, זאת משום החשש שמא יוציאו עליו לעז שהוא עבד כנעני, רבי יוחנן מתכוון בדבריו להורות עד כמה הוא יכיר טובה לאדם שיסביר לו את הדברים בם הוא מתקשה, מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא, אהיה מוכן אפ' לעשות עבודה בזויה כזו של הולכת כלים לבית המרחץ למרות שאין אני עטור בתפילין של ראש, (דבר שאפ' תלמיד פטור לעשות לרבו מחשש לעז ממזרות) עד היכן מגיעה חיבּת התורה אצל רבי יוחנן, זוהי פשר מליצתו של רבי יוחנן לדעת הגאון בעל הב"ש.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר