סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"דברי הכל" - "כולי עלמא"; האם רבי יוחנן למד אצל "רב" ושמואל?   

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות עד ע"א


אתמר נמי, אמר רב אחא בר יעקב אמר רבי יוחנן: המקדש על תנאי ובעל - [דברי הכל] אינה צריכה הימנו גט.

1.
"איתמר נמי" - סיוע ל"רבה" או לשמואל" - ראה שוטנשטיין, הערה 7 וכן ראה שם דיון לגבי הביטוי "דברי הכל".

2.
לפי הפרשנים שהביטוי "דברי הכל" מתייחס לרב ושמואל יוצא שרבי יוחנן מתייחס אל רב ושמואל והוא יודע באופן אישי במה הם נחלקו, ועל כך מעירים - שם, ב"שוטנשטיין" - שרבי יוחנן שחי בארץ ישראל לא למד עם רב ושמואל שחיו בבבל [הם ירדו מארץ ישראל לבבל].

2.1
נראה, שבשעה שהיה שמואל בא"י עדיין לא נולד ר' יוחנן, או שהיה קטן ולא הכירו בישיבת "רבי". רק בסוף ימיו של שמואל הכיר רבי יוחנן את גדולתו ורצה לקבל פניו. כך מבואר בירושלמי.

2.2
נקודת ההנחה של הסבר זה היא, שהביטוי "דברי הכל" נאמר רק על ידי מי שיודע בוודאות היסטורית ובאופן אישי - ולא על ידי גורם שלישי - שכך אמרו כל אלה שנחלקו.

2.3
לכן, יש מי שמתקן את הגירסא ומוחק את הביטוי "דברי הכל".

3.

לפי הנ"ל, האם יש הבחנה ביו "דברי הכל " ל"כולי עלמא"?
אולי הביטוי "דברי הכל" מתייחס בצמצום רק לאלה שנחלקו בעניין, ואילו הביטוי "כולי עלמא" - מתייחס בהרחבה - לכל חכם בעולם, שאין מי שחולק על הדין המסויים ולא רק אותם שנחלקו בעניין דומה.

4.
ה"חזון איש", אבן העזר סימן נד סעיף ד:

"וע"כ דברי הכל דקאמר היינו הסכמת החבורה לדינא,
וכן נראה לפרש הא דאמר ר' יוחנן דברי הכל אינה צריכה גט, לאו על רב ושמואל קאי, דלא מצינו לר' יוחנן שיהא מפרש דברי רב ושמואל שלא למד לפניהם, ואם שמע שמועתם מפי אחרים שמע, אלא הסכמת החכמים קאמר.

הוא מציין אפשרות שמשמעות הביטוי "דברי הכל" איננה עדות היסטורית-אישית אלא משמעות הביטוי "הסכמת החכמים" לפסיקת הלכה. כלומר, הביטוי לא מתייחס לבעלי המחלוקת אלא לחכמים האחרונים שפסקו את ההלכה!!!

4.1

וברי"ף ליתא תיבות דברי הכל במלתא דר"י
וכן נראה עיקר הגירסא...

כדברינו לעיל בסעיף 2.3

5.
וראה מה שכתבנו בעניין זה בדף הקודם - מסכת כתובות דף עג:

רבי יוסף קארו, שם, ב"הליכות עולם", כלל לד:

כשאומר הגמרא דברי הכל יתפרש כפי הענין. כי לפעמים נאמר דליכא מאן דפליג בהא, ולפעמים נאמר דלא קאמר ד"ה אלא על אותם החולקים באותו דבר. [תוספות פרק המדיר מסכת כתובות דף עד עמוד א, ד"ה דברי הכל] ובריש סנהדרין [דף ב עמוד ב, ד"ה "דברי הכל".
וכן פירש"י ז"ל בפרק נערה [מסכת כתובות דף מז עמוד ב] גבי כ"ע כר"א עזריה.

כלומר, לפעמים המשמעות של הביטוי "דברי הכל" היא שאין מי שחולק על דין מסויים, אבל לפעמים המשמעות מצומצמת יותר, שרק החכמים החולקים שדנים בהם לא חולקים בעניין אחר אלא לגבי הדין האחר הם מסכימים - "דברי הכל", אבל ייתכן שלגבי אותו דין אחר יש חכם אחר שכן חולק עליהם!

5.1
ונראה לי שלגבי המשמעות של "דליכא מאן דפליג בהא" מתאים יותר הביטוי "כולי עלמא" - במחילה ממרן רבי יוסף קארו,

5.2
וקצת קשה לי על דברי רבי יוסף קארו ועל מקרים נוספים רבים בהם הפרשנים אומרים שביטוי מסויים משמש בכפל משמעויות.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר