הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"דברי הכל" / "קיימא לן"; האם רבה הכיר את "רב"?   

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות עג ע"ב

אמר רבה: מחלוקת - בטעות שתי נשים, אבל בטעות אשה אחת - דברי הכל אין צריכה הימנו גט.
אמר (ליה) אביי: והא מתניתין דטעות אשה אחת היא, וקמותבינן תיובתא מיניה!
אלא [אי אתמר הכי אתמר], אמר רבה: מחלוקת - בטעות אשה אחת כעין שתי נשים, אבל בטעות אשה אחת גרידתא - דברי הכל אינה צריכה הימנו גט.

1.

רבה חולק על אביי ומסביר את המחלוקת בין רב ושמואל באופן אחר.

2.
אביי מקשה על רבה מכך שבני הישיבה הקשו "תיובתא" על שמואל ממשנתנו! מוכח מקושייתם שהם לא הסבירו את המחלוקת בין רב ושמאל כהסברו של רבה.

3.
והגמרא מביאה את דברי רבה באופן אחר.

4.
רש"י מסכת כתובות דף עג עמוד ב:

והא מתניתין דטעות אשה אחת היא - למאי דסלקא דעתין דסיפא ארישא קאי טעות אשה אחת היא וקא מותבינן מינה לעיל אלמא איכא דסבירא ליה דטעות דאשה אחת נמי צריכה גט
ואף על גב דאנן הוא דאותבינן ולאו רב איירי בה
קושיא היא לרבה דהאי דברי הכל דקאמר סברא דידיה היא ולאו מרב ושמואל שמעה

4.1
לפי רש"י משמעות הביטוי "דברי הכל" שמי שאמר ביטוי זה יודע זאת בוודאות היסטורית שכך אמרו "הכל" [כל החולקים]. ולכן מסביר רש"י שבסוגייתנו אין הפירוש כך, אלא יתכן שאמורא אחר אמר כך על מחלוקת קדומה של אמוראים מכח סברא ולא מכח ידיעה היסטורית-וודאית.

4.2
את דבריו הקודמים מוכיח רש"י:

שהרי לא היה בדורם אלא דקסבר ליכא למאן דאמר בכי האי גוונא דלאו דעתיה אתנאיה
והא קא חזינן דכל בני מדרשא דאותבוה סלקא דעתין למימר הכי.

רבה מסביר את מחלוקת רב ושמואל כפי דעתו שלו - מסברא, ולא שמע את ההסבר מרב ושמואל באופן ישיר, ולכן הקושייה היא מבני הישיבה שהקשו על שמואל שמסבירים את המחלוקת בין רב ושמואל לא כרבה.

4.3
רש"י קובע שרבה לא היה בימי רב ושמואל.

4.4
ראה "שוטנשטיין", הערה 11.

4.5
"הליכות עולם", כללי הגמרא הנוספים לרבי יוסף קארו, כלל לג:

...
כתב רש"י ז"ל:
ואע"ג דאגן הוא דאותיבנא קושיא הוא לרבה דהאי דברי הכל דקאמר, סברא דידיה היא, ולא מרב ושמואל שמעה שהרי לא היה בדורם, אלא דקסבר ליכא למאן דאמר בכי האי גוונא דלאו דעתיה אתנאיה והא חזינן כל בני מדרשא
דאותבוה סלקא דעתייהו למימר הכי.

הוא מעיר על דברי רש"י בסעיף 4.1 לעיל:

ומצינו שאומר הגמרא והא קי"ל ופירש רש"י ז"ל בפרק א' דקדושין [קידושין דף כג עמוד א] "והא מעשים בכל יום", כלומר, ואי רבנן פליגי היכי שבקינן רבנן ועבדינן כר"מ.

הוא מוכיח מדברי רש"י במסכת קידושין, שהביטוי "והא קיימא לן" לא מעיד על ידיעה היסטורית מחכם קדום, אלא זוהי הוכחה מהנהוג הלכה למעשה. כנראה, שהוא רוצה לדמות זאת גם למשמעות של הביטוי "דברי הכל" היא כך, שכך נראה לאמורא המאוחר [מסברא] ולא כרש"י בסעיף 4.1 לעיל.

4.6
המשך "כללי הגמרא לרבי יוסף קארו":

מכל מקום על מה שאמר רש"י ז"ל שרבה [עיין תוס' מסכת ערכין דף ז עמוד א] ד"ה "אמר רב" שגם הם כתבו דרבה שנים רבות אחר רב היה, הרמ"ך] לא היה בדור רב ושמואל יש לתמוה שהרי היה בדור רבי יוחנן כדאיתא בסוף מסכת כתובות דף קא עמוד א] ורב ושמואל היו בימי ר' יוחנן.

בהערות, שם 59: ראה חולין דף צה עמוד ב

רבי יוסף קארו טוען שהרי רבה היה בדור של רבי יוחנן, ורבי יוחנן היה בדורם של רב ושמואל, ולכן יתכן שרבה היה בדורו של רב - ולא כדברי רש"י בסעיף לעיל 4..

4.7
וקצת קשה: רבי יוחנן היה צעיר מאד ביחס ל"רב", ולכן, ההוכחה של רבי יוסף קארו לא ברורה די צרכה - במחילה!
כי למרות שהיה בדורו של רבי יוחנן לא הכיר את "רב".

5.
לגבי הביטוי "דברי הכל" - לעיל בסעיף

רבי יוסף קארו, שם, ב"הליכות עולם", כלל לד:

כשאומר הגמרא דברי הכל יתפרש כפי הענין. כי לפעמים נאמר דליכא מאן דפליג בהא, ולפעמים נאמר דלא קאמר ד"ה אלא על אותם החולקים באותו דבר. [תוספות פרק המדיר מסכת כתובות דף עד עמוד א, ד"ה דברי הכל] ובריש סנהדרין [סנהדרין דף ב עמוד ב, ד"ה "דברי הכל".
וכן פירש"י ז"ל בפרק נערה [מסכת כתובות דף מז עמוד ב] גבי כ"ע כר"א עזריה.

כלומר, לפעמים המשמעות של הביטוי "דברי הכל" היא שאין מי שחולק על דין מסויים, אבל לפעמים המשמעות מצומצמת יותר, שרק החכמים החולקים שדנים בהם לא חולקים בעניין אחר אלא לגבי הדין האחר הם מסכימים - "דברי הכל", אבל ייתכן שלגבי אותו דין אחר יש חכם אחר שכן חולק עליהם!

ראה מה שכתבתי בדף הבא - חשוב !!!
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)