סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנא קמא"="סתם משנה"=רבי מאיר; "איפוך"; "אימא";  

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות עא ע"א


תנן: המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות - יוציא ויתן כתובה;
בשלמא לרב - כאן בסתם, כאן במפרש,
אלא לשמואל קשיא!
הכא במאי עסקינן - כגון שנדרה היא וקיים לה איהו,
וקסבר ר"מ: הוא נותן אצבע בין שיניה.
וסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה?
והתניא: האשה שנדרה בנזיר, ושמע בעלה ולא הפר לה,
רבי מאיר ורבי יהודה אומרים: היא נתנה אצבע בין שיניה, לפיכך אם רצה הבעל להפר - יפר, ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית - תצא שלא בכתובה;
רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים: הוא נותן אצבע בין שיניה, לפיכך אם רצה הבעל להפר - יפר, ואם אמר אי אפשרי באשה נדרנית - יוציא ויתן כתובה!
איפוך,
ר"מ ורבי יהודה אומרים: הוא נותן,
רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים: היא נתנה.
וסבר רבי יוסי היא נתנה?
והתנן, רבי יוסי אומר: בעניות - שלא נתן קצבה!
אימא,
רבי מאיר ורבי יוסי אומרים: הוא נותן,
רבי יהודה ורבי אלעזר אומרים: היא נתנה.
וסבר רבי יהודה היא נתנה?
והתנן, רבי יהודה אומר: בישראל, יום אחד - יקיים!
אימא,
רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי אומרים: הוא נותן,
ורבי אלעזר אומר: היא נתנה;
ואם תמצא לומר זוגי זוגי קתני,
אימא,
רבי מאיר ורבי אלעזר אומרים: היא נתנה,
רבי יהודה ורבי יוסי אומרים: הוא נותן,
והא סתמא דלא כרבי מאיר.

על מבנה הסוגיה נעיר 2 הערות:

1.
על הקטע הבא:

וקסבר ר"מ: הוא נותן אצבע בין שיניה.

אומר רש"י מסכת כתובות דף עא עמוד א:

וקסבר רבי מאיר הוא - שקיים נתן אצבע בין שיניה והשיכה לפיכך יתן כתובה וסתם מתניתין ר"מ היא.

במשנתנו יש מחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה. מרש"י משמע ש"תנא קמא" מוגדר כ"סתם משנה" וגם שהוא רבי מאיר!

1.1
ויש לומר, ש"סתם משנה" הוא רבי מאיר רק אם יש מקור נוסף [משנה/ברייתא] שרבי מאיר מוזכר בו במפורש בעניין קרוב לדברים של "תנא קמא" במשנה.

1.2
כמו כן - בדרך כלל בר הפלוגתא של רבי יהודה הוא רבי מאיר.

1.3
ואולי הגמרא ידעה במסורת ש"תנא קמא" בסוגייתנו הוא רבי מאיר - מבחינה עובדתית-היסטורית!

1.4
אבל בסוף הקטע הגמרא מסכמת: "והא סתמא דלא כרבי מאיר", זאת אומרת שה"תנא קמא" [="סתם משנה"] במשנתנו איננו רבי מאיר כי לא מתאים לדעת רבי מאיר בברייתא.

הערה שניה:

2.
הגמרא מביאה ברייתא בה מוזכרים 4 תנאים: רבי מאיר; רבי יוסי; רבי יהודה רבי אלעזר

2.1
ומכח קושיות מסויימות הגמרא מחליפה כמה פעמים את שמות החכמים - מי אמר ומה הוא אמר.
בהחלפה הראשונה הגמרא משתמשת בביטוי "איפוך", ואח"כ כך 3 פעמים היא משתמשת לאותה משמעות בביטוי "אימא".

2.2
בכל אופן משמע מסוגייתנו ש"החלפת" שמות החכמים לא נעשתה מכח זכרון עובדתי אלא מכח השערה שכך מתאים לומר כדי ליישב את דברי אותו תנא - בברייתא מסויימת - לפי שיטתו שלו עצמו.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר