טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר – שועל
"הכא במאי עסקינן בדברים שבינו לבינה. הניחא למאן דאמר דברים שבינו לבינה הבעל מיפר, אלא למאן דאמר אין הבעל מיפר, מאי איכא למימר? דאתמר: דברים שבינו לבינה רב הונא אמר: הבעל מיפר, רב אדא בר אהבה אמר: אין הבעל מיפר, שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר" (כתובות, עא ע"ב).
פירוש: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן [כאן במשנתנו במה אנו עוסקים] שנדרה שלא תתקשט בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, כלומר, שלא תשתמש באמצעים להסיר את שער הערווה. ושואלים: הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר [זה נוח לדעת מי שאומר] שאם נדרה בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ (המפריעים ליחסים שביניהם) הַבַּעַל מֵיפֵר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר [לדעת מי שאומר] כי אף באופן כזה אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר [מה יש לומר]? דְּאִתְּמַר [שנאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה זו: אשה שנדרה שלא תתקשט בדְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, כגון זה, רַב הוּנָא אָמַר: הַבַּעַל מֵיפֵר, רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר, שאין הדבר מפריע לקיום יחסי אישות ביניהם, ובלשון משל אמר שֶׁלּא מָצִינוּ שׁוּעָל שֶׁמֵּת בַּעֲפַר פִּיר (החור שהוא חי בו) ואף כאן אף שמגדלת שיער, כיון שהוא מכיר אותה היטב לא יינזק על ידי כך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תן זהוב (מצוי) שם באנגלית: Golden Jackal שם מדעי: Canis aureus
שם נרדף במקורות: שועל, תעלא
שם עברי: שועל מצוי (אדום) שם באנגלית: Red fox שם מדעי: Vulpes vulpes
שם נרדף במקורות: תעלא
נושא מרכזי: התנהגות החפירה של השועל?
לריכוז המאמרים שנכתבו על השועל הקש/י כאן.
מקובל לטעון שהשם שועל במקורות מתייחס הן לשועל המצוי והן לתן הזהוב. שני מינים אלו שייכים למשפחת הכלביים ונפוצים יחסית באזורנו. הם שונים זה מזה בפרטי מבנה והתנהגות העשויים לעיתים לסייע לנו לקבוע לאיזה מביניהם מתייחס מקור זה או אחר. בסוגייתנו מפרש רש"י את המשל של רב אדא בר אהבה: "בעפר פיר - בעפר חור שהוא גדל שם, כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר שאינו מזיקו. פיר - כמו פירא דכוורי גומא". את המונח "פיר" אנו פוגשים גם בדף עט (ע"ב) וגם שם מפרש רש"י: "פיר גפרית - גומא שחופרין הימנה גפרית וכן מחפורת של צריף אלו"ם בלע"ז שצובעין בהן בגדים ומשי. וחופרים אותו בקרקע וסופו לכלות ולהגיע ליסוד קרקע בעלמא". המשל מתייחס למחילה הנחפרת על ידי השועל שעל התנהגות החפירה שלו עמדנו גם בהקשר אחר ("כדמסיק תעלא מבי כרבא"). לאור העובדה שהן השועל המצוי והן התן הזהוב חופרים מחילות אין במשל כדי לסייע לנו בזיהוי המין הספציפי שאליו הוא מתייחס אם כי יש לציין שהתנהגות החפירה מפותחת יותר בשועל כפי שנראה להלן. הרמב"ם סבר שהשועל הוא הנקרא בערבית אלת'עלב (ثعلب) כלומר השועל המצוי.
התנהגות החפירה
שועל מצוי
מחוץ לעונת הרבייה רוב השועלים מעדיפים לחיות באזורים מכוסים בצמחייה צפופה אך הם עשויים לברוח למחילותיהם בימים של מזג אוויר לא נוח. המחילות נחפרות בדרך כלל במדרונות של גבעות או הרים, גאיות, גדות תלולות של גופי מים, ערוצים ובאזורים שננטשו על ידי האדם. הם מעדיפים לחפור את המחילות בקרקעות מנוקזות היטב. מאורות שנחפרו בין שורשי עצים עשויות להיות בשימוש במשך עשרות שנים ואילו כאלה הנחפרות בשטחים פתוחים נמצאות בשימוש רק מספר שנים. השועלים עשויים לנטוש לגמרי את מחילותיהם בעת התפרצויות של שחין (מחלת עור הנגרמת על ידי אקריות) כנראה כמנגנון הגנה נגד התפשטות המחלה. באזור המדבר האירו-אסייתי שועלים עשויים להשתמש במחילות של זאבים, דורבנים ויונקים גדולים נוספים. מחילות השועלים מחולקות למאורה קבועה וחפירות ארעיות קצרות או מערות לצורך הסתתרות. הכניסה הראשית של המחילה מובילה כלפי מטה בזווית של 40-45 מעלות ומתרחבת למאורה שממנה מסתעפות הצידה מנהרות רבות. עומק המחילה נע בין 0.5 ל – 2.5 מ'. המעבר המרכזי עשוי להגיע לאורך 17 מ' אך בדרך כלל אורכו 5-7 מ' (ראו לדוגמה שרטוט מחילה בתמונה). באביב השועלים מנקים את מאורותיהם מעודף אדמה בעזרת תנועות מהירות. בתחילה בעזרת הכפות הקדמיות ולאחר מכן בתנועות בעיטה של רגליהם האחוריות המשליכות את האדמה המיותרת למרחק של כ – 2 מ' מהמחילה. לאחר המלטת הגורים שיירי האוכל וההפרשות נדרסים על גבי הקרקע ויוצרים משטח מרוצף שעליו הם משחקים ומקבלים אוכל. התנהגות זו שונה מהגיריות המנקות בקפדנות את מאורותיהן ומטילות גללים במקומות מוגדרים.
תן זהוב
נקבות התנים ממליטות בדרך כלל במחילות הנחפרות על ידן בעזרתם של הזכרים או במאורות נטושות של שועלים או גיריות. המחילות נחפרות ימים ספורים לפני ההמלטה. המחילות ממוקמות בשיחים סבוכים, במדרונות של תעלות או בשטחים מישוריים. המחילה של התנים היא מבנה פשוט בעל פתח אחד. אורכה הוא כ – 2 מ' ותא ההטלה בעומק של 1-1.4 מ'. באזורים מסויימים הגורים משוכנים בחללים בין גזעי עצים כרותים, שורשים או אבנים. במרכז אסיה התן הזהוב איננו חופר מחילות אלא בונה מרבץ בין שיחים.
תמונה 3. שועל מצוי - שרטוט מחילה (מבט מהצד ומבט מלמעלה). צילם: Ernest Seton Thompson
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 99-101).
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 67).
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 209-210.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
