סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

התנגשות בין כללי פסיקה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות סט ע"ב-ע ע"א


איתמר,
רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
רבא אמר רב נחמן: הלכה כרבי מאיר.
אילפא תלא נפשיה באיסקריא דמכותא, אמר: איכא דאתי דאמר לי מילתא דבי רבי חייא ורבי אושעיא ולא פשיטנא ליה ממתניתין, נפילא מאסקריא וטבענא!
אתא ההוא סבא תנא ליה: האומר תנו שקל לבני בשבת, וראוין ליתן להם סלע - נותנין להם סלע, ואם אמר אל תתנו להם אלא שקל - אין נותנין להם אלא שקל, ואם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהם, בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו - אין נותנים להם אלא שקל;
אמר ליה: הא מני?
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ע עמוד א
רבי מאיר היא, דאמר: מצוה לקיים דברי המת.

מבנה הסוגיה:

1.

איתמר,
רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.

שגדולה אפילו בתקופת האירוסין הרשות בידה למסור את המעות לבעלה [ולא לקיים את דברי המת!]

1.1

רבא אמר רב נחמן: הלכה כרבי מאיר.

שמן האירוסין לא שומעים לה אפילו אם היא גדולה, משום שמצוה לקיים את דברי המת שאמר לשליש לעכב את המעות אצלו עד הנישואין כדי לקמות לה שדה.

2.
רמב"ם הלכות אישות פרק כ הלכה יד:

מי שצוה ליתן לבתו כך וכך מעות לפרנסתה ליקח בהן קרקע בין שהיה שכיב מרע בין שהיה בריא ומת והרי המעות ביד השליש ואמרה הבת תנו אותם לבעלי כל מה שירצה יעשה בהן, אם היתה גדולה ונשאת הרשות בידה, ואם עדיין ח מאורסת יעשה שליש מה שהושלש בידו, ואם עדיין קטנה היא אפילו נשאת אין שומעין לה אלא יעשה השליש כמו שצוה האב.

2.1
הגהות מיימוניות הלכות אישות פרק כ הלכה יד:

[ח] כרבא אר"נ הלכה כר"ט [צריך להיות "כר"מ= כרבי מאיר] וכ"פ הגאונים דהלכה כר"נ בדיני ודלא כרב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי דאמר גדולה אפילו מן האירוסין הרשות בידה מאביאסף ע"כ:

הלכה כרב נחמן על פי הכלל שבענייני ממונות [וירושות] הלכה כרב נחמן. משמע מסוגייתנו שהכלל הנ"ל תקף נגד כל אמורא אחר שרב נחמן חולק עליו. [/"הלכה כרב נחמן בדיני"/]

3.
ונוסיף הסבר:
בכל "צד" יש שלושה חכמים - תנא ושני אמוראים:

דעה א:

רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.

דעה ב:

רבא אמר רב נחמן: הלכה כרבי מאיר.

3.1
מבחינת מחלוקת התנאים הכלל הוא שהלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר! - וכדעה א.

3.2
מבחינת שמואל ורב נחמן בפשטות הלכה כשמואל - כרב נגד תלמידו.

אולם:
ספר אור זרוע חלק ד פסקי סנהדרין סימן ו:

"... וכי אמ' הילכתא כשמואל בדיני הני מילי לגבי רב אבל שמואל ורב נחמן הילכתא כרב נחמן."

כנראה בגלל שרב נחמן נחשב "בתראי" לגבי שמואל.

ואז יש לפסוק כדעה ב.

3.3
מבחינת רב יהודה ורבא נראה בפשטות שהלכה צריכה להיות כרבא כי הוא נחשב "בתראי" ממש לעומת רב יהודה [שהרי הם לא הכירו זה את זה] - וכדעה ב.

4.
הנובע מכל הנ"ל שכאשר אמוראים חולקים כמי לפסוק במחלוקת תנאים הרי הכלל הוא שמכריעים כפי כללי ההכרעה בין האמוראים ולא כפי כללי ההכרעה בין התנאים - רבי יוסי ורבי מאיר!

["תנאים ואמוראים" – כללי פסיקה סותרים / "התנגשות" בין כללי פסיקה /

5.
אבל אפשר לומר אחרת, שבאמת מכריעים כפי כללי ההכרעה בין התנאים וההלכה היתה צריכה להיות כרבי יוסי נגד רבי מאיר, אבל בגלל שבשתי הסוגיות הבאות הגמרא אומרת במפורש שהלכה היא שמצוה לקיים דברי המת, הרי זה כרבי מאיר, ולכן נפסק כרבי מאיר/כרב נחמן/ כרבא !

5.1
סוגיה ראושנה:

אילפא תלא נפשיה באיסקריא דמכותא, אמר: איכא דאתי דאמר לי מילתא דבי רבי חייא ורבי אושעיא ולא פשיטנא ליה ממתניתין, נפילא מאסקריא וטבענא!
אתא ההוא סבא תנא ליה: האומר תנו שקל לבני בשבת, וראוין ליתן להם סלע - נותנין להם סלע, ואם אמר אל תתנו להם אלא שקל - אין נותנין להם אלא שקל, ואם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהם, בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו - אין נותנים להם אלא שקל;
אמר ליה: הא מני?
רבי מאיר היא, דאמר: מצוה לקיים דברי המת.

5.2
סוגיה שניה:

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, הלכתא: בין שאמר תנו ובין שאמר אל תתנו - נותנין להם כל צורכם.
הא קיימא לן הלכה כרבי מאיר, דאמר: מצוה לקיים דברי המת!
ה"מ במילי אחרניתא, אבל בהא מינח ניחא ליה, והא דאמר הכי - לזרוזינהו הוא דאתא.

6.
בכל אופן יותר מקובל כאפשרות שבסעיף 4 לעיל.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר