סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

נענתי לך

ברכות כח ע"א

 
"נענתי לך".

פירש רש"י: "נעניתי לך - דברתי למולך יותר מן הראוי". וכך העתיק קרבן העדה מסכת תענית פרק ד הלכה א.
וכן פירש רש"י במסכת כתובות דף סז ע"ב: "נענתי לך - דברתי יותר מדאי".
וכן כתב המהרש"א חידושי אגדות מסכת תענית דף כ ע"ב: "נענתי לך מחול לי כו'. היינו שאני מתודה שלא יפה דברתי".
כלומר מלשון עניה – שעניתי לך בדברים יותר מדי.

וקשה, שלשון עניה רגיל במשמעות של תשובה לשיחת האחר, ואילו לשון נענתי לך או נענתי לכם, נמצא לרוב גם במקום שהנפגע לא שח כלל.
ועוד, שגם אם לשון נענתי משמעו עניה, אין בו רמז לעניה רבה.
ועוד שאמרו בבראשית רבתי פרשת ויצא: "בכתה פנינה ונשתטחה לפני חנה, אמרה לה בבקשה ממך, נעניתי לך שחטאתי לך, דכתיב וכעסתה צרתה גם כעס (שמואל א' א, ו)", ולפירוש זה היה צריך להיות: "נעניתי לך וחטאתי לך".
ובפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מג: "הלכה ובקשה מן חנה, אמרה לה בבקשה ממך נעניתי לך, יודעת אני שחטאתי לך", והיה צריך להיות: "יודעת אני שנעניתי לך וחטאתי לך".
וכן בפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לח: "ואם הלך לרצותו ולא קיבל עליו מה יעשה, אמר רבי שמואל בר נחמן יביא עשרה בני אדם ויעמידם שורה ויאמר לפניהם קטטה הייתה ביני ובין פלוני וביקשתי ממנו לפייסו ולא רצה לקבל אלא הרי [הוא] בסרבנו נעניתי לו", ואם נעניתי הוא חלק מהחטא היה צריך להיות: " קטטה הייתה ביני ובין פלוני ונעניתי לו וביקשתי ממנו לפייסו ולא רצה לקבל אלא הרי הוא בסרבנו".

אלא יש לפרש שהוא לשון ענוה כניעה ובקשת סליחה.
כמו בתהלים קיט, קז: נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד ה' חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ.
ופירש רש"י: "נעניתי - נעשיתי עני ושפל כמו (שמות י, ג) לֵעָנֹת מִפָּנָי, (הושע ה, ה) וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו, תרגום יונתן וְיִמְאַךְ.
ובמצודת דוד: "נעניתי - נעשיתי מוכנע עד מאוד".
ובמצודת ציון: "נעניתי - ענין הכנעה כמו לֵעָנֹת מִפָּנָי.
ובספורנו בראשית טז, ו: "ותענה שרי. כדי שתכיר שהיא משועבדת".
ובפירוש הכתב והקבלה שם: "להיות נכנע לשמוע את המצוה עליו, וזהו שענתה שרי שלא תתרומם נגד גברתה אבל תתנהג בהכנעה לשמוע את אשר תצוה עליה כחיוב שפחה אל גברתה".
ובפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות י, ג: "עד מתי מאנת לענות מפני. כלומר ממאן אתה שלא לעשות עצמך עני, אלא בעזות פנים ובקשיות עורף אתה עומד".
ובשכל טוב (בובר) שם: "לענות מפני. להכנע מפני כעני המשפיל עצמו ונכנע לפני המושל, אלא אתה עומד בעזות כעשיר יענה עזות".
וברש"י שם: "לענת - כתרגומו לאתכנעא, והוא מגזרת עני, מאנת להיות עני ושפל מפני".
וברשב"ם: "לענות - מן ענה לענות, מן ראה לראות. והוא לשון עוני ועינוי, להיכנע ולהיות עני מלפני".
וברש"י הושע ה, ה: "וענה גאון ישראל - וימאך יקר דישראל כמו (שמות י) לענות מפני לשון עוני והכנעה".
ובמצודת דוד: "וענה - יכנע גאון ישראל בפניו ר"ל בעיניו יראה השפלת והכנעת גאונו".
ובמצודת ציון: "וענה - ענין הכנעה והשפלה כמו מאנת לענות מפני".
ובמלבי"ם: "וענה גאון ישראל בפניו. עת יכנע גאונו וירגיש בעצמו כי מקבל עונש על מעלליו".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר