סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"דברי רבי..." בסוף משנה; "זו דברי... אבל חכמים..."; דיני "אברכי כולל"!

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות סב ע"ב


הספנים - אחת לששה חדשים, דברי ר' אליעזר. 
אמר רב ברונא אמר רב: הלכה כר"א. 
אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: זו דברי ר' אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לת"ת ב' וג' שנים שלא ברשות. 
אמר רבא: סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו. 
כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא, הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי. 
יומא חד משכתיה שמעתא, הוה מסכיא דביתהו השתא אתי השתא אתי, לא אתא, 
חלש דעתה אחית דמעתא מעינה, הוה יתיב באיגרא, אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה. 

מבנה הסוגיה:

1.

הספנים - אחת לששה חדשים, דברי ר' אליעזר.

בסיום של משנתנו נאמר "דברי רבי אליעזר". מקרה חריג בש"ס ששם חכם מוזכר בסוף משנה.
אין קשר דווקא למשפט האחרון במשנה אלא דווקא למשפט הראשון לגבי תלמידים שהולכים ללמוד תורה - "התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום..."

2.

אמר רב ברונא אמר רב: הלכה כר"א.

רב ברונא בשם רב פוסק כרבי אליעזר שתלמידים רשאים לעזוב את נשותיהם רק לשלושים יום כדי ללמוד תורה.
קצת קשה, מדוע יש לפסוק כרבי אליעזר הרי אין מחלוקת במשנה [ראה בהמשך].

3.

אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: זו דברי ר' אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לת"ת ב' וג' שנים שלא ברשות.

רב אדא בר אהבה [בשם רב?] מסביר שחכמים חולקים על רבי אליעזר וסוברים שתלמידי חכמים רשאים לעזוב את ביתם וללכת למקום אחר כדי ללמוד תורה כמה שנים.

4.

אמר רבא: סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו.

רבא אומר ש"חכמים" עשו לפי שיטת רב אדא [כוונתו לחכמים שונים בדור של רבא [ולא ל"חכמים" - תנאים].

4.1
בפשטות נראה שהוא בא להדגיש שחכמי דורו פסקו כרב אדא.

4.2
אבל רש"י מפרש את הביטוי "ועבד עובדא בנפשייהו" - שהם נענשו במיתה. זאת אומרת שרבא סובר שאין לפסוק כרב אדא אלא כרב ברונא שפסק כרבי אליעזר [שתלמידים רשאים לעזוב את נשותיהם רק לשלושים יום], ולא כחכמים [חכמי המשנה] שחולקים עליו.

5.
הגמרא מביאה דוגמא ואולי הוכחה לנאמר לעיל:

כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא, הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי.
יומא חד משכתיה שמעתא, הוה מסכיא דביתהו השתא אתי השתא אתי, לא אתא,
חלש דעתה אחית דמעתא מעינה, הוה יתיב באיגרא, אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה.

רב רחומי נענש במיתה על כך שלא חזר הביתה בערב יום כיפור כפי שהיה רגיל בכל שנה.

5.1
לכאורה יש כאן "הוכחה" לנאמר לעיל בסעיף 4.2.

6.
רמב"ם הלכות אישות פרק יד הלכה ב:

יש לאשה לעכב על בעלה שלא יצא לסחורה אלא למקום קרוב שלא ימנע מעונתה ולא יצא אלא ברשותה,
וכן יש לה למנעו לצאת ממלאכה שעונתה קרובה למלאכה שעונתה רחוקה, כגון חמר שביקש להעשות גמל או גמל להעשות מלח,
ותלמידי חכמים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות נשותיהן שתים ושלש שנים, וכן רך וענוג שנעשה תלמיד חכמים אין אשתו יכולה לעכב.

מגיד משנה הלכות אישות פרק יד הלכה ב:

ותלמידי חכמים יוצאין לתלמוד וכו'. במשנה והתלמידים יוצאים לת"ת שלא ברשות ל' יום וכו' דברי ר"א ובגמרא אמר רב הלכה כר"א א"ר אדא בר אהבה אמר רב זו דברי ר"א אבל חכ"א התלמידים יוצאים לת"ת ב' או ג' שנים שלא ברשות אמר רבא סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו.
ופסק רבינו כחכמים
ואף על פי שהביאו בגמרא מעשה דרב רחומי דנח נפשיה התם מפני שלא בא לעת שהיה רגיל לבא ובהלכות לא הביאו הא דרב אדא בר אהבה ודעתם כר"א:

הוא מסביר שהרמב"ם פוסק כחכמים שחולקים על רבי אליעזר במשנה, וממילא יוצא שהוא פוסק כרב אדא ולא כרב ברונא שפסק כרבי אליעזר.

6.1
ואולי צריך לומר, שהרמב"ם פוסק כרב אדא אבל לפי ההסבר לעיל בסעיף 4.1, ולא כרש"י שסובר שמי שנהג כרב אדא נענש.

ומה שהגמרא מביאה את מותו של רב רחומי נועד ללמדנו שאם הבעל כבר נהג להגיע הביתה בזמן מסויים הוא היה חייב לעמוד בהבטחתו.

7.
ונראה לי להוסיף: הגמרא ניסחה את דינו של רב אדא:

אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: זו דברי ר' אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לת"ת ב' וג' שנים שלא ברשות.

כנראה שהרמב"ם סובר שאת הביטוי "זו דברי..." אומר "עורך הגמרא" - למרות שמובא בשמו של רב אדא עצמו!!! - כדי ללמדנו שיש לפסוק כחכמים שחולקים על רבי אליעזר במשנה.

7.1
הערה כללית: נראה לי [חידוש], ש"רבי יהודה הנשיא" - עורך המשנה - כן התכוון לפסוק כרבי אליעזר ובכוונה כתב את המשנה כפי שכתב כדי ללמדנו שאפילו שחכמים חולקם עליו בכל זאת הלכה כרבי אליעזר ולכן "רבי" השמיט את דברי חכמים במשנה [תשובה לשאלתנו לעיל בסוף הערה 2], אבל עורך הגמרא כן פוסק כחכמים ולא כרבי אליעזר - וכך גם הרמב"ם!



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר