הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אימא" - שינוי גירסא או פרשנות
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות נט ע"א
רב ושמואל סברי: תקנו
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף נט עמוד א
מזונות תחת מעשה ידיה,
ומעה כסף תחת מותר,
וכיון דלא קא יהיב לה מעה כסף - מותר דידה הוי;
רב אדא בר אהבה סבר: תקנו מזונות תחת מותר,
ומעה כסף תחת מעשה ידיה,
וכיון דקא יהיב לה מזוני - מותר דידיה הוי.
במאי קמיפלגי?
מר סבר: מידי דשכיח ממידי דשכיח,
ומר סבר: מידי דקייץ ממידי דקייץ.
מיתיבי: תקנו מזונות תחת מעשה ידיה!
אימא: תחת מותר מעשה ידיה.
תא שמע: אם אינו נותן לה מעה כסף לצורכיה - מעשה ידיה שלה!
אימא: מותר מעשה ידיה שלה.
והא עלה קתני: מה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה!
הכי קאמר: מעשה ידיה כמה הוי, דלידע מותר דידה כמה? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים בגליל.
מבנה חלק מהסוגיה:
1.
מיתיבי: תקנו מזונות תחת מעשה ידיה!
קושיה על רב אדא בר אהבה מברייתא שמשמע ממנה, שהמזונות הם "נגד" מעשי ידיה ולא נגד "מותר מעשי ידיה".
1.1
מסבירים הפרשנים שהציטוט מהברייתא לא בא לקבוע איזו תקנה נתקנה "תחת" איזו תקנה, אלא העיקר כאן הוא רק להדגיש את תכני שתי התקנות בלי להתייחס לקשר ההלכתי המדוייק בין שתיהן - איזו תקנה קדמה לאחרת, שהרי לפי רב בדף הקודם תקנת המזונות היא העיקר ונתקנה ראשונה!
2.
מיישבת הגמרא:
אימא: תחת מותר מעשה ידיה.
יש לתקן הגירסא בברייתא - במקום "מעשי ידיה" >>> "מותר מעשה ידיה". אפשר לומר שאין כאן ממש תיקון גירסא בברייתא, אלא מדובר בפרשנות. כך הוא בכל מקום כשמוסיפים מלה שיש בה תוספת דיוק להגדרת המושג.
3.
תא שמע: אם אינו נותן לה מעה כסף לצורכיה - מעשה ידיה שלה!
קושיה ממשנה על רב ושמואל: מהמשנה משמע שמעשי ידיה הם נגד "מעה כסף", ולא נגד המזונות כדברי רב ושמואל.
4.
מיישבת הגמרא:
אימא: מותר מעשה ידיה שלה.
גם כאן הגמרא מיישבת באופן דומה כבסעיף 2 שיש להוסיף "מותר", כלומר, את הביטוי "מעשי ידיה" יש להסביר שהכוונה היא ל"מותר מעשי ידיה".
גם כאן מדובר בפרשנות ולא ממש בשינוי גירסא, מכיוון שכאן מדובר במשנה ולא בברייתא, ובמשנה ברור שיש עדיפות להסביר את ה"תיקון" כפרשנות ולא כ"תיקון גירסא".
5.
קושיה על ההסבר האחרון:
והא עלה קתני: מה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה!
משמע מהמשך המשנה שם, שכן מדובר ב"מעשי ידיה" ולא ב"מותר מעשי ידיה", וחוזרת הקושיה שבסעיף 3.
6.
מיישבת הגמרא:
הכי קאמר: מעשה ידיה כמה הוי, דלידע מותר דידה כמה? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים בגליל.
התוספת שם במשנה מתייחסת באמת ל"מותר מעשי ידיה", שהם עצמם מה שהאשה עשתה מעבר להתחייבותה הבסיסית ל"משקל חמש סלעים..."
גם הביטוי "הכי קאמר" משתמע כאן כפרשנות ולא כשינוי גירסא.
7.
ראה גם מה שכתבנו על הדף הקודם - מסכת כתובות דף נח - על משמעות הביטוי "אימא"!
