טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
האי בר שתא דטריק ליה זיבורא – צרעה מזרחית
"אמר אביי, אמרה לי אם: האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית לא חיי; מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא בשיכרא, נשפייה ונשקייה. האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא לא חיי; מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא, נשפייה ונשקייה" (כתובות, נ ע"א).
פירוש: אָמַר אַבַּיֵי, אָמְרָה לִי אֵם: הַאי בַּר שִׁית דְּטָרְקָא לֵיהּ עַקְרַבָּא בְּיוֹמָא דְּמִישְׁלַם שִׁית [ילד זה בן שש שעוקץ אותו עקרב ביום שהוא משלים שש שנים] לָא חַיֵּי [איננו חי]. מַאי אֲסוּתֵיהּ [מה רפואתו] מְרִרְתָּא [מרה] של דַּיָּה חִיוַּרְתָּא [לבנה] בְּשִׁיכְרָא [בתוך שיכר], נְשַׁפְיֵיהּ וְנַשְׁקְיֵיהּ [ישפשפוהו בזה וישקוהו] במשקה זה. ועוד אמרה לו: הַאי בַּר שַׁתָּא דְּטָרֵיק לֵיהּ זִיבּוּרָא בְּיוֹמָא דְּמִישְׁלַם שַׁתָּא [ילד זה בן שנה שעוקצת אותו צירעה ביום שמשלים שנה] לָא חַיֵּי [איננו חי]. מַאי אֲסוּתֵיהּ [מה רפואתו] אַצְוָתָא דְּדִיקְלָא בְּמַיָּא [סיב הדקל במים], נְשַׁפְיֵיהּ וְנַשְׁקְיֵיהּ [ישפשפנו בו וישקנו ממנו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צרעה מזרחית שם באנגלית: Oriental Hornet שם מדעי: Vespa orientalis
שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא) שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור
נושא מרכזי: הסכנה בצרעה ובעקרב
זיבורא
השם הארמי של הצרעה הוא זיבורא והוא קשור, ללא ספק, לשם העברי דבורה. לאור כך ש"ז" ו"ד" מתחלפות בין עברית וארמית הרי שכנראה מקורן של שני שמות אלו הוא בשם פרוטו-שמי משותף. בערבית נקראת הצרעה "זונבור" (زُنْبُور) או זנבאר (زنبار) שמות הדומים מאד לזיבורא. יחד עם זאת הצרעות נקראות בערבית גם בשם "דבור". למשל, הצרעה המזרחית נקראת בערבית "דבור אלבלח" (دبور البلح). לדבורה שם שונה לגמרי בערבית והיא נקראת נחלה (نحلة). למרות המקור המשותף נראה שמשמעות השמות הארמי והעברי במקורות איננה זהה. הדבורה היא תמיד דבורת הדבש אך השם זיבורא עשוי להתייחס הן לצרעות והן לדבורים. על מנת לקבוע את המשמעות המדוייקת של השם יש לבדוק את ההקשר.
במאמר "חדא שמה זיבורתא, וחדא שמה כרכושתא" הרחבתי בנושא זה של זיהוי הזיבורא. לקריאה לחץ כאן.
בארץ חיים מינים רבים של צרעות שרובן אינן מסוכנות לאדם. שלושה מבין המינים מטרידים מאד ובנחילים גדולים עלולים אף לסכן את חייו. שנים מבין המינים מסוכנים פחות והם פלכית שכיחה (Polistes dominulus) (תמונה 1) וצרעה גרמנית (Vespula germanica) (תמונות 2-3). מינים אלו קטנים יחסית ועקיצתם פחות מכאיבה. המין המסוכן ביותר הוא הצרעה המזרחית הגדולה והנפוצה יותר (תמונה 4). צרעה זו הגדולה בצרעות החברותיות בישראל ואורך המלכה מגיע ל – 23-25 מ"מ. תפוצתה משתרעת גם בארצות הסמוכות לבבל ולכן ניתן להניח שהייתה מוכרת גם בבבל.
הצרעה מופיעה בסוגיות רבות בש"ס כמקבילה לעקרב בעוצמת הארס והנזק שיש באפשרותה לגרום: "מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא" (חגיגה, ה ע"א). מפרש רש"י: "זיבורא ועקרבא - נקיט הכי, משום דאמרינן במסכת עבודה זרה בפרק אין מעמידין (כח, ע"ב) חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא, וחילופא סכנתא, הלכך, היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו, דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב, ולא בחמימי דקשה לזיבורא". בסנהדרין (סה ע"א): "אמר אביי: הלכך האי מאן דצמיד זיבורא ועקרבא, אף על גב דקא מיכוין דלא ליזקו, אסור". לדעת אביי איסור "חובר חבר" הוא גם כאשר מצמיד צרעה ועקרב על מנת שיעקצו זה את זה ובכך למנוע נזק מהאדם. אם הם מסוגלים לעקוץ זה את זה כנראה שהזיבורא כאן איננה הדבורה הקטנה והחלשה בהרבה מהעקרב.
בסוגייתנו הגמרא מתארת את שני המינים כמסכנים חיי אדם: "אמר אביי: אמרה לי אם, האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית לא חיי ... האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא, לא חיי וכו'". דברי "אמו" של אביי המייחסת את סכנת המוות דווקא לבן שש תמוהה אך ייתכן וכוונתה לקביעת גיל מקסימלי שעד אליו הסכנה גדולה במיוחד. בדרך כלל רמת ההשפעה של חומרים מזיקים תלויה במשקל הגוף ולכן ייתכן והעקיצה של הצרעה והעקרב מסוכנת דווקא לילדים קטנים. לעקיצת שני המינים מציעה אומנתו של אביי תרופה יעילה וכפי שמפרש רש"י: "לא חיי - אם לא ברפואה בדוקה". בניגוד לעקיצת צרעה הרי שלבליעת צרעה אין תרופה (ראו במאמר "כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין"). בניגוד לרש"י הרי שלדעת ר"ת אין תרופה לעקיצת עקרב וצרעה והטיפולים שהציעה אומנתו של אביי מיועדים למניעה בלבד: "ומאי אסותיה - פר"ת שלא ישכנו אבל אין נראה לפרש לאחר שנשכו דהא אמר דלא חיי משמע דאין רפואה מועלת לו".
 |
|
 |
תמונה 1. פלכית שכיחה על גבי קינה
צילם: Alvesgaspar |
|
תמונה 2. צרעה גרמנית - משייפת עץ לצורך בניית קן
צילם: pjt56 |
מקורות עיקריים:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 195-196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 341).
Neuman, M. G., Ishay, J. S., Eshchar, J. 1983. Hornet (Vespa orientalis) Venom Sac Extract Causes Hepatic Injurt in Cats. Comp. Biochem. Physiol. 74c (2): 469-472.
Schmidt, J.O., Yamane, S., Matsuura, M., Starr, C.K. 1986. Hornet venoms: lethalities and lethal capacities. Toxicon 24 (9): 950–4
לעיון נוסף:
מצגת על הצרעה המזרחית שהוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפייה במצגת לחץ כאן.
הרב מ. הוכמן, 'צרעה או מלאך'
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
