הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"פשוט מיהא חדא..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות מו ע"א

בעי רב אשי: הוציא שם רע על הנישואין הראשונים, מהו? 
על נשואי אחיו, מהו? 
פשוט מיהא חדא, דתני ר' יונה: +דברים כ"ב+ את בתי נתתי לאיש הזה, לזה - ולא ליבם. 

1.
רב אשי " מציג" שתי בעיות לגבי דין "מוציא שם רע" על אשתו.

2.
הגמרא פותרת את השאלה השניה לגבי יבם.

3.
רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק ג הלכה ט:

קידש נערה וגירשה וחזר וקידשה והוציא עליה שם רע והביא עדים שזינתה תחתיו בקדושין הראשונים ונמצאו זוממים הרי זה פטור,
וכן אם היתה יבמתו שכנסה והוציא עליה שם רע והביא עדים שזינתה תחת קידושי אחיו ונמצאו זוממים הרי זה פטור מן המלקות ומן התשלומין, וכל הפטור אם רצה לגרש יגרש.

הרמב"ם פוסק כדברי הגמרא - המקרה השני בבעיית רב אשי - שלגבי יבם הדין הוא שאם היבם הוציא עליה שם רע, שזינתה כשהיתה נשואה לאחיו המת - פטור מעונש.

אבל הרמב"ם פוסק שפטור מעונש גם לגבי המקרה הראשון שמציג רב אשי - אם הוציא עליה שם רע על תקופה שהיתה נשואה לו בקידושין ראשונים [ומדובר שאחר כך גירשה ונשאה פעם נוספת].

והרי לגבי מקרה זה הגמרא לא פשטה את הספק!

4.
כסף משנה הלכות נערה בתולה פרק ג הלכה ט:

[ט] קידש נערה וגירשה וכו'. וכן אם היתה יבמתו שכנסה וכו'. שם (דף מ"ו) בעי רב אשי הוציא ש"ר על נישואין [הראשונים] מהו על נשואי אחיו מהו פשוט מיהא חדא דתני רבי יונה את בתי נתתי לאיש הזה ולא ליבם
ובעיא קמייתא דלא איפשיטא פסקה רבינו לקולא:

הוא מסביר שלגבי השאלה הראשונה של רב אשי - שהוציא עליה שם רע שזינתה בזמן הקידושין הראשונם - הרמב"ם פוסק שפטור מעונש כי בגמרא יש ספק, ובספק, הרמב"ם פוסק - כעיקרון - לקולא!

5.
ונראה לומר ["חידוש"]: הפתרון לגבי הבעיה השניה של רב אשי נפתח בגמרא בביטוי "פשוט מיהא חדא...". נראה שהכוונה היא שלגבי אחת הבעיות שהציג רב אשי - הפתרון הוא מצד דרשת הפסוק. והניסוח "פשוט מיהא חדא" מלמד שאותו דין יהיה גם הפתרון במקרה האחר של רב אשי. זוהי כוונת "עורך הגמרא" כשהוא משתמש בביטוי הנ"ל.