סקר
מסכת בבא קמא:





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תנא בברייתא חוזר בו מדבריו במשנה

יבמות פ ע"א


ר' אליעזר אומר: לא כי, אלא סריס חמה - חולץ וחולצין לאשתו, מפני שיש לו רפואה; סריס אדם - לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שאין לו רפואה.
רבי אליעזר אומר: לא כי וכו'. ורמינהו: בן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות - יביאו ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס, לא חולץ ולא מייבם; בת עשרים ולא הביאה שתי שערות - יביאו ראיה שהיא בת עשרים והיא האילונית, לא חולצת ולא מתייבמת, דברי בית הלל; ובית שמאי אומרים: זה וזה בני שמנה עשרה; רבי אליעזר אומר: הזכר - כדברי ב"ה, ונקבה - כדברי ב"ש, מפני שהאשה ממהרת לבא לפני האיש! אמר רמי בר דיקולי אמר שמואל: חזר בו ר' אליעזר. איבעיא להו: מהי הדר ביה? תא שמע: דתניא, רבי אליעזר אומר: סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו, שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים. רבי אלעזר אומר: לעולם לא הדר ביה, וכי תנן ההיא - לעונשין.

מבנה הסוגיה:

1.
המשנה בדף עט עמוד ב. מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר:

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עט עמוד ב

ר' אליעזר אומר: לא כי, אלא סריס חמה - חולץ וחולצין לאשתו, מפני שיש לו רפואה; סריס אדם - לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שאין לו רפואה.

לפי רבי אליעזר סריס כזה [סריס חמה] שיש לו רפואה דינו ככל אדם לעניין ייבום וחליצה.

רבי אליעזר אומר: לא כי וכו'.

2.
הגמרא מקשה סתירה בין משנתנו למשנה אחרת:

ורמינהו: בן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות - יביאו ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס, לא חולץ ולא מייבם;
בת עשרים ולא הביאה שתי שערות - יביאו ראיה שהיא בת עשרים והיא האילונית, לא חולצת ולא מתייבמת, דברי בית הלל;
ובית שמאי אומרים: זה וזה בני שמנה עשרה;
רבי אליעזר אומר: הזכר - כדברי ב"ה, ונקבה - כדברי ב"ש, מפני שהאשה ממהרת לבא לפני האיש!

היוצא ממשנה זו הוא, שגם לפי בית הלל וגם לפי בית שמאי וגם לפי רבי אליעזר סריס חמה [ולא בידי אדם, שהרי כך מדובר באותה משנה] פטור ואסור ביבום [ובחליצה] וגם אשתו פטורה ואסורה ביבום [ובחליצה].

וסותר לדברי רבי אליעזר במשנתנו שסריס חמה [ואשתו] כן שייך בתורת יבום.

3.

אמר רמי בר דיקולי אמר שמואל: חזר בו ר' אליעזר.

שמואל מיישב שרבי אליעזר חזר בו באחד מדבריו.

4.

איבעיא להו: מהי הדר ביה?

הגמרא שואלת ממה חזר בו רבי אליעזר, ממשנתנו או מהמשנה במסכת נידה. כלומר, האם משנתנו קדמה למסכת נידה או להיפך.

4.1
לפי הנ"ל יוצא שאין סדר למסכתות, ואין משמעות לכך, שמסכת יבמות קדמה בש"ס למסכת נידה [אמנם מדובר בשני סדרים - יבמות - בסדר נשים, ומסכת נדה - בסדר טהרות, וגם אם מסכת נדה היתה משובצת בסדר נשים היא היתה אחרי מסכת יבמות].

5.
הגמרא רוצה להכריע:

תא שמע: דתניא, רבי אליעזר אומר: סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו, שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים.

ברייתא זו סוברת כמו משנתנו שסריס חמה דינו ככל אדם לעניין יבום [של אשתו] וחליצה [שלו כלפי יבמתו].

5.1
רש"י מסכת יבמות דף פ עמוד א:
רש"י מסביר מה לומדים מאותה ברייתא:

ת"ש כו' - כי מתני' וסמי הך דלעיל מקמי תרתי

הברייתא ומשנתנו "דוחים" את המשנה ממסכת נדה. בפשטות נראה שכוונת רש"י לומר, שיש כאן 3 מסורות שונות מה אמר רבי אליעזר. איו כאן מחלוקת מה הוא אמר. באמת הוא אמר את כולם, אלא כנראה שחזר בו ממה שנאמר בשמו פעם יחידה לעומת מה שנאמר בשמו פעמיים.

נראה שעדיין קצת קשה.

ושמע מינה מההיא הדר ביה

וממילא יוצא, שהברייתא ומשנתנו נאמרו אחרי שנאמרה המשנה במסכת נדה, כי רבי אליעזר חזר בו ממה שאמר במסכת נדה. ואולי הכוונה היא, שרבי אליעזר במשנתנו חזר בו מדבריו במשנה במסכת נדה, והברייתא [שמבחינה היסטורית-כרונולוגית היא המאוחרת ביותר] באה לומר שאמנם רבי אליעזר סובר כמובא בשמו במשנתנו אחרי שחזר בו ממה שנאמר בשמו במשנה במסכת נדה.

5.2
אולי יש לומר ש"עורך הגמרא" שיבץ בש"ס שני מקורות תנאיים [משנתנו והברייתא] כדי לתת להם יותר תוקף מדברי רבי אליעזר במסכת נדה.

5.3
גם משמע שלברייתא יש "תוקף" היסטורי-הלכתי שווה לזה של משנה.

5.4
רש"י ממשיך:

אי נמי מדקא מייתי מעשה דאלכסנדריא לדבריו ש"מ מההיא דלעיל הדר ביה וממתניתין ליכא למיפשט הכי דקתני שיש לו רפואה משום דמשמע דמסברא קאמר הכי.

לפי הסבר זה של רש"י מתוכן הברייתא - מכך שהביא "מעשה" - משמע שרבי אליעזר חזר בו ממה שאמר במשנה במסכת נדה.

הערה: האם הסבר זה חולק על ההסבר הקודם, ובמה?

6.
הסבר אחר:

רבי אלעזר אומר: לעולם לא הדר ביה, וכי תנן ההיא - לעונשין.

באמת אין כלל סתירה בין משנתנו והברייתא למשנה במסכת נדה, כיון שבמסכת נדה מדובר לגבי עונשין ולא לגבי יבום כלל.

האם רבי אלעזר חולק על העקרונות שהסקנו לעיל?

7.
רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ו הלכה ב:

ואלו שאין להן זיקה כלל סריס חמה ואנדרוגינוס מפני שאינן ראויין לילד ולא היתה להן שעת הכושר.

מגיד משנה הלכות יבום וחליצה פרק ו הלכה ב:

[ב] ואלו הן שאין וכו'. סריס חמה מפורש במשנה (יבמות דף ע"ט:) בפרק הערל הסריס לא חולץ ולא מייבם והעמידוה בגמרא דוקא בידי שמים דהיינו סריס חמה ומבואר בהלכות:

רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ו הלכה ח:

ואלו שהן פטורות מן החליצה ומן היבום, אשת סריס חמה ואנדרוגינוס ואשת השוטה ואשת א הקטן ואילונית ומי שהיא ערוה, שנ' +דברים כ"ה ו'+ ולא ימחה שמו מישראל פרט לסריס חמה ואנדרוגינוס ששמם מחוי הואיל ואינן ראויין לילד מתחלת ברייתן הרי הן כמין בפני עצמו, והיה הבכור אשר תלד פרט לאילונית שאינה ראויה לילד מתחלת ברייתה, +דברים כ"ה ה'+ לא תהיה אשת המת פרט לאשת שוטה וקטן מפני שאין להם אישות כלל, ולקחה לו לאשה פרט לערוה שאין לו בה ליקוחין.

מגיד משנה הלכות יבום וחליצה פרק ו הלכה ח:

[ח] ואלו הן שהן וכו'. כל אלו נתבארו במקומות חלוקים. אשת סריס חמה במשנה בפרק הערל (דף ע"ט:) כרבי עקיבא.

מכל המקורות הנ"ל משמע שהרמב"ם פסק בכלל כרבי עקיבא ולא כרבי אליעזר [וכך בדרך כלל הוא הכלל שהלכה כרבי עקיבא נגד רבי אליעזר] - שסריס חמה מופקע מהלכות יבום וחליצה.

7.1
ולכאורה קצת קשה, אם אין הלכה כרבי אליעזר מדוע הגמרא מרחיבה בליבון דעתו! הרי הכלל הוא, "מדשקיל וטרי", כלומר, מי שדנים הרבה בדעתו סימן ש"עורך הגמרא" פוסק כמותו, ואילו בסוגייתנו הלכה כרבי עקיבא.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר