הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תני..." - לחומרא
יבמות עח ע"א
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה - בנה שלישי הואי. אלמא קסבר: בתר דידיה שדינן ליה.
מתיב רב יוסף, רבי טרפון אומר: יכולין ממזרים ליטהר, כיצד? ממזר נשא שפחה - הולד עבד, שחררו - נמצא בן חורין; אלמא, בתר דידה שדינן ליה? שאני התם, דאמר קרא: +שמות כ"א+ האשה וילדיה תהיה לאדוניה.
מתיב רבא, אמר ר' יהודה: מנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל; ואי ס"ד בתריה דידיה שדינן ליה, אפילו ראשונה נמי!
הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא, תני: ראשונה.
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה - בנה שני הואי;
אלמא, בתר אימיה שדינן ליה.
מבנה הסוגיה [רק חלק ממנה]:
1.
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה - בנה שלישי הואי. אלמא קסבר: בתר דידיה שדינן ליה.
דעה ראשונה בשם רבי יוחנן: "הולכים אחר האב" - לגבי מצרי ומצריה שהתגיירו. כלומר, הבן שנולד להם יהיה דור אחד אחרי האב, ואם האב היה "מצרי שני" הבן יהיה "מצרי שלישי" - ומותר לבוא בקהל - בלי קשר איזה דור היתה האם המצריה.
2.
הגמרא מקשה ומיישבת:
מתיב רב יוסף, רבי טרפון אומר: יכולין ממזרים ליטהר, כיצד? ממזר נשא שפחה - הולד עבד, שחררו - נמצא בן חורין; אלמא, בתר דידה שדינן ליה? שאני התם, דאמר קרא: +שמות כ"א+ האשה וילדיה תהיה לאדוניה.
3.
הגמרא מקשה:
מתיב רבא, אמר ר' יהודה: מנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל; ואי ס"ד בתריה דידיה שדינן ליה, אפילו ראשונה נמי!
מוכח מדברי מנימין שאם אב מצרי דור ראשון נשא אם מצרית דור שני בנם המשותף יהיה מצרי דור שלישי - שהולכים אחרי האם - ומותר לבוא בקהל.
4.
הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא, תני: ראשונה.
הגמרא מיישבת: יש לתקן את הגירסא בברייתא שמנימין אמר "אשיא לבני [אפילו] מצרית ראשונה", כלומר כיוון שהבן הוא "מצרי שני" שנשוי ל"מצריה ראשונה" הרי שבנם - הנכד של מנימין - יהיה "מצרי שלישי" ומותר לבוא בקהל - וכרבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן שהולכים אחרי האב.
4.1
נראה שמכיון שרבי יוחנן עצמו אמר שיש לשנות את הגירסא בברייתא משמע שכך הוא סובר כדעת רבה בר בר חנה שאמר משמו!
ראה בהמשך!
5.
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה - בנה שני הואי;
אלמא, בתר אימיה שדינן ליה.
רב דימי בשם רבי יוחנן חולק על רבה בר בר חנה [כלומר, יש מחלוקת אמוראים מה אמר רבי יוחנן]. לפיו, מצרי ומצריה שהתחתנו הולכין אחר האם. יוצא שהברייתא של מנימין מדברת דווקא כשהאם - כלתו של מנימין - היא מצריה שניה [שהרי האב - בנו של מנימין - היה מצרי שני] ואז בנם יהיה "מצרי שלישי" ומותר לבוא בקהל. ולפי זה קשה מאד, מדוע רבי יוחנן תיקן את הגירסא ל"ראשונה".
6.
באופן כללי ניתן לומר שיש מחלוקת בסוגייתנו בדעת רבי יוחנן. הגמרא דנה על כל שיטה בנפרד, כך שמבחינה זאת לא ניתן להסיק כיצד פוסק "עורך הגמרא".
7.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כ:
מצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני,
מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.
8.
הרמב"ם פוסק למעשה שהולכים גם אחרי האב וגם אחרי האם לעניין זה שהבן יהיה "מצרי שלישי" - אם אחד מהוריו היה מצרי שני.
וזה שלא כדעת שני החכמים לעיל בדעת רבי יוחנן.
9.
מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כ:
מצרי שני שנשא וכו'. שם (דף יבמות דף ע"ח) אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי הוי אלמא קסבר בתר דידיה שדינן ליה וכו'
כי אתא רב דימי אר"י מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה (מצרי) שני הוי אלמא קסבר בתר אימיה שדינן ליה
ופסק רבינו כלישנא בתרא דרב דימי
כעיקרון הרמב"ם פוסק כרב דימי כי הוא "לישנא בתרא". לא ברור אם הוא מתכוון לומר - כמובא גם כמה פעמים אצל פרשני הרמב"ם - ששיטתו העקרונית של הרמב"ם היא לפסוק כלשון אחרון" בגמרא.
וכן נראה שם
10.
המשך דבריו:
וסובר רבינו דכי אמר ר"ד דשדינן ליה בתר אימיה היינו דוקא כי הוי לחומרא אבל במצרי ראשון שנשא מצרית שנייה שדינן ליה בתר האב להחמיר והלך אחר הפחות שבשניהם
ואי לאו הכי ר"ד הוה משמע לן כחא דהיתרא דעדיף טפי והיה אומר מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שלישי.
הוא מסביר שדברי רב דימי הם רק לחומרא, כלומר, רק אם האם היא מצריה ראשונה אזי הבן ילך אחריה ויהיה "מצרי שני" - ועדיין אסור לבוא בקהל. ואם האם היא "מצריה שניה" והאב הוא מצרי ראשון בנם יהיה מצרי שני - לחומרא.
10.1
לפי זה הוא מסביר את הפסוק באופן שונה ולא כרש"י:
ומ"ש שם דטעמיה דר"ד משום דכתיב אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה כמ"ש רבינו ה"פ כיון דכתיב אשר יולדו דור שלישי וא"א ללידה בלא אב ואם אלמא בעינן שיהא ג' לאב ואם וכל שאינו שלישי לשניהם אינו מותר. כנ"ל לדעת רבינו
אבל רש"י ז"ל פי' תלאן בלידה אחר האם וכן נראה מדברי הרמב"ן ז"ל בביאור דאליבא דר"ד מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה בנה שלישי הוי שהכל הולך אחר האם ואפילו להקל ומה שלא אמר ר"ד כחא דהיתרא משום דלאפלוגי אל"ק דרבה בב"ח אתא ע"כ דבריו:
11.
יוצא לפי הרמב"ם שגם דברי רבי יוחנן "תני ראשונה" הם רק לחומרא, כלומר, אם האב הוא "מצרי שני" אזי אם האם היא "מצריה ראשונה" הנכד יהיה "מצרי שני" ואסור לבוא בקהל.
לפי זה אולי יש כאן פירוש חדש לביטוי "תני", והכוונה היא - "תני ראשונה" - לפסוק לחומרא - לפי האם שהיא מצריה ראשונה".
12.
כלומר, רבי יוחנן עצמו פסק לחומרא. ונוסיף: רבי יוחנן באמת אמר את שתי ההלכות שאמרו תלמידיו - רבה בר בר חנה ורב דימי - ואת כל אחד מהדינים רבי יוחנן אמר "רק" לחומרא.
בזה יש תשובה לתמיהת הפרשנים - לעיל בסעיף 4.1 !
