הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"ורב דאמר כרבי..."; תנא קמא=רבי מאיר
יבמות נט ע"א-ע"ב
מתני'. כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין, בין אלמנה מן הנישואין.
ולא ישא את הבוגרת,
ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת. [ולא ישא את מוכת עץ].
...
ולא ישא את הבוגרת.
תנו רבנן:
והוא אשה בבתוליה יקח - פרט לבוגרת שכלו לה בתוליה, דברי ר' מאיר,
ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת.
במאי קא מיפלגי?
רבי מאיר סבר: בתולה - אפילו מקצת בתולים משמע, בתוליה - עד דאיכא כל הבתולים,
בבתוליה - בכדרכה אין, שלא כדרכה לא;
ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי: בתולה - בתולה שלימה משמע, בתוליה - ואפי' מקצת בתולים, בבתוליה - עד שיהיו כל בתוליה קיימין, בין בכדרכה, בין שלא כדרכה.
אמר רב יהודה אמר רב: נבעלה שלא כדרכה - פסולה לכהונה. מתיב רבא: +דברים כ"ב+ ולו תהיה לאשה - באשה הראויה לו, פרט לאלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט; היכי דמי? אלימא בכדרכה, מאי איריא משום אלמנה? תיפוק ליה משום דהויא לה בעולה! אלא לאו שלא כדרכה, ומשום אלמנה אין, משום בעולה לא!
הא מני? ר' מאיר היא, ורב דאמר כר' אלעזר.
1.
במשנה יש מחלוקת בין "תנא קמא" ובין רבי אלעזר ורבי שמעון.
2.
מוכח מהברייתא שה"תנא קמא" במשנה הוא רבי מאיר [כך גם היה במחלוקת אחרת בדף הקודם].
[אולי ניתן ללמוד מכך על היחס בין ברייתא למשנה]
3.
נעיר הערה על כך דרך פסקי הרמב"ם:
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יז הלכה יג:
מצות עשה על כהן גדול שישא נערה בתולה,
ומשתבגור תאסר עליו והוא אשה בבתוליה יקח,
אשה לא קטנה,
בבתוליה ולא בוגרת,
הא כיצד יצאת מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באה זו נערה, ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת שנאמר אשה אחת ולא שתים.
+/השגת הראב"ד/ ואינו נושא ב' נשים וכו'. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ לא מתחורא זאת הסברא שלא אמרו במס' יומא אלא ביתו אמר רחמנא ולא ב' בתים ואפשר שלא נאסר בב' נשים אלא ביו"כ שמא ימשוך לבו אחריהן ויבא לידי טומאה, אבל הדעת נותנת כן כדי שלא יצטרך לגרש ערב י"כ אלא שאני מוצא וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל.+
4.
הרמב"ם פוסק שבוגרת אסורה על כהן גדול - כדעת ה"תנא קמא" במשנה שמתאימה לדעת רבי מאיר בברייתא.
5.
מהדיון בגמרא נובע שרבי מאיר סובר - על סמך דרשת הפסוקים - שאם באו עליה שלא כדרכה, היא לא מוגדרת כבעולה!
6.
והרמב"ם בהלכה הבאה פוסק ש"נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה"
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יז הלכה יד:
כהן גדול לא ישא מוכת עץ אף על פי שלא נבעלה
[נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה,
נבעלה לבהמה ה"ז מותרת].
7.
יוצא גם שהרמב"ם פוסק כדברי רב: "אמר רב יהודה אמר רב: נבעלה שלא כדרכה - פסולה לכהונה", דהיינו כדברי הרמב"ם: "נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה"
8.
והגמרא ציינה שדברי רב מתאימים דווקא לשיטת רבי שמעון ורבי אלעזר במשנתנו, ולא לדברי "תנא קמא"="רבי מאיר". וזו הסתירה בדברי הרמב"ם.
9.
על סתירה זו בדברי הרמב"ם מעיר ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קמט, ובעמוד קנב, וראה שם בשם ה"אור שמח", שהרמב"ם פוסק כירושלמי שמזכיר את המחלוקת במשנתנו באופן הפוך, וכנראה, שהדרשה שמובאת בסוגייתנו בהסבר רבי אלעזר ורבי שמעון היא דווקא מובאת כדרשת "רבי מאיר", וממילא יוצא שהרמב"ם פסק לגמרי כרבי מאיר. וכך גם דברי "רב".
10.
תוספות מסכת יבמות דף נט עמוד ב:
ורב דאמר כרבי אלעזר - לא שסבר רב כרבי אלעזר דהא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ורבי אלעזר מכשיר בוגרת
אלא הכי קאמר דרב דאמר לרבי אלעזר נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה כיון דמכשיר בוגרת וליה לא סבירא ליה
תוס' מעיר שבסוגיתנו נאמר שרב סובר כרבי אלעזר, והכוונה היא שאמנם רב עצמו לא פוסק כרבי אלעזר [אלא כ"רבי מאיר"] אלא שהוא - "רב" - מסביר שמתאים לרבי אלעזר...
11.
לפי כל הנ"ל נראה לחדש: הביטוי: "הא מני? ר' מאיר היא, ורב דאמר כר' אלעזר" אין כוונת הגמרא לומר, שרב סובר כרבי אלעזר, אלא להיפך, שהברייתא היא כדעת רבי אלעזר, אבל רב לא סובר כך, ומשמעות הביטוי הנ"ל כאילו נאמר: כ"כתנאי"; "תנאי היא" וכדו' .
