סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ורבעה כלב כופרי – כלב הבית


"תניא נמי הכי: נבעלה למי שאינו איש, אף על פי שבסקילה כשרה לכהונה. כי אתא רב דימי אמר: מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית, ורבעה כלב כופרי מאחריה, והכשירה רבי לכהונה" (יבמות, נט ע"ב).

תַּנְיָא נַמִי הָכִי [שנויה ברייתא גם כן כך]: נִבְעֲלָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ, אַף עַל פִּי שאם עשתה זאת במזיד והיו עדים והתרו בה עונשה בִּסְקִילָה, מכל מקום כְּשֵׁרָה לִכְהוּנָּה. כִּי אֲתָא [כאשר בא] רַב דִּימִי מארץ ישראל לבבל, אָמַר: מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה (נערה) אַחַת בּכפר הִיתְלוּ שֶׁהָיְתָה מְכַבֶּדֶת (מטאטאת) אֶת הַבַּיִת, וּרְבָעָהּ כֶּלֶב כּוּפְרִי (כלב ציד קטן) מֵאַחֲרֶיהָ, כלומר, שלא כדרכה, וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לִכְהוּנָּה, מפני שלא נעשתה זונה בכך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: כלב הבית   שם באנגלית: Dog   שם מדעי: Canis lupus familiaris

שם נרדף במקורות: נבחן, למס, גורייתא, קיטנייתא


נושא מרכזי: לזיהוי ה"כלב הכופרי" 

 

אסכולות זיהוי הכלב הכופרי

באופן כללי ניתן למצוא שתי אסכולות לזיהוי השם "כלב כופרי". על פי רש"י (יבמות, נט ע"ב) מדובר בכלב ציד גדול: "כופרי - כלבים גדולים שצדין בהן חיות". לדעת הרא"ש (נדרים, כו ע"ב) המילה כופרי מתפרשת כ"גדול": "כופרי יפה ללב. בצל הגדול שנתבשל כל צרכו כמו ורבעה כלב כופרי". לדעת י. שורק נגזר השם מן המילה הלטינית capra שפירושה ברומית הוא עז, ומכאן עשוי "כלב כופרי" להתפרש ככלב השומר על העזים כלומר כלב רועים, ואולי שמו בא מ"כפיר" על שום גודלו וכוחו העז. לזיהוי הכלב הכופרי ככלב גדול יש יתרון משום שיש בו הסבר ריאלי להתרחשות שאירעה בהיתלו המתאימה יותר לכלב גדול מאשר כלב קטן. בהקשר זה יש להעיר שאמנם הגרסה בכמה כתבי יד היא "קוף" ולא כלב.

האסכולה השניה סבורה שכלב כופרי הוא כלב קטן הדומה לשועל. מפרש הריבמ"ץ (כלאים, פ"א מ"ו): "כלב כופרי - כלב קטן שצווח בלילה במדברות מן כפרים, תנינן בבבא קמא במרובה אין מגדלים כלבים כופרים וכו', לעז מלקו". כך פירשו מפרשים נוספים למשל הרא"ש (שם): "כלב כופרי - הוא קטן כעין שועל ומגדלים אותו בני כפרים". במסכת בבא קמא (פ ע"א) רש"י מביא את שני הפירושים עם העדפה דווקא לפירוש השני: "כלבים כופריים - קטנים וננסים הם ל"א כלבים גדולים של ציידים ואין מזיקין". הערוך לנר (יבמות, שם) התייחס לסתירה בדברי רש"י: "ברש"י ד"ה כלב כופרי. כלבים גדולים. עיין בפ"א דכלאים בר"ש שם דמשמע דכלב כופרי הוא קטן מדדמי לשועל וכן כתב רש"י בבא קמא (פ ע"א ד"ה כלבים) לחד לישנא אבל ל"א כתב שהיא גדול, אכן קשה לפירוש זה ממשנה דכלאים". לענ"ד ניתן ליישב את קושי זה אם נשים לב לכך שהשועל בספרות חז"ל הוא גם התן הזהוב (ראו במאמר "ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים") הגדול בהרבה מהשועל ומתקרב בגודלו לכלב גדול(1)
 

מאפייני הכלב הכופרי על פי מקורות חז"ל

מהמקורות ניתן לשאוב מספר פרטי מבנה של הכלב הכופרי העשויים לרמוז על זהותו. במשנה (כלאים, פ"א מ"ו) למדנו: "הזאב והכלב, כלב הכופרי והשועל, העזים והצבאים ... אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה". משנה זו מופיעה גם בירושלמי (וילנא, כלאים פ"א) ובגמרא שם אנו מוצאים: "הא כלב עם כלב כופרין אינן כלאים. ודלא כר' מאיר, דרבי מאיר אומר כלאים. אף על גב דר' מאיר אמר כלב מין בהמה מודה בכלב כופרי שהוא מין חיה הא כלב עם כלב כופרי על דעתיה דרבי מאיר כלאים". מפרש הר"ש בכלאים (שם): "ירושלמי (הל' ו) הא כלב עם כלב כופרי אינו כלאים ודלא כר"מ דרבי מאיר אמר כלאים. אף על גב דאמר ר"מ כלב מין בהמה מודה ר"מ בכלב כופרי שהוא מין חיה הא כלב עם כלב כופרי על דעתיה דר"מ". באופן דומה פירש גם פני משה (שם): "ודלא כר"מ. הא דדייקינן דכלב עם כלב כופרי לא הוו כלאים, דלא כר"מ הוא, דאילו ר"מ אומר כלאים עליהן. דהא לקמן סוף פ"ח תנינן הכלב מין חיה רבי מאיר אומר מין בהמה. ואף על גב דבכלב פליג וס"ל דמין בהמה הוא מכל מקום מודה הוא בכלב כופרי שהוא מין חיה". ממחלוקת זו נוכל להסיק שאמנם הכלב הכופרי דומה לכלב רגיל אלא שהוא פראי יותר ולכן הוא נחשב למין חיה אפילו לדעת רבי מאיר. על פי הריבמ"ץ אכן מדובר בכלב החי מחוץ למקומות יישוב: "כלב כופרי - כלב קטן שצווח בלילה במדברות מן כפרים וכו'". התאור של כלב הצווח בלילה הולם את התנים אך ספק אם הם נחשבים לכלבים קטנים.

העובדה שהמשנה בכלאים אוסרת הכלאות בין מינים שונים מעידה על כך שהכלאות מעין אלו אפשריות שאם לא כן מדוע יש לאוסרן(2). מתוך הספרות המדעית ניתן ללמוד שהכלאות בין כמה מבני משפחת הכלביים אפשריות ואף מתרחשות בטבע. קיימות עדויות רבות להכלאות בין כלבים ותנים אך הכלאות בין כלבים ושועלים נדירות והצאצאים אינם חיוניים (בניגוד לדעתו של ל. לוויזון להלן). ייתכן אם כן שיש בידינו ראיה שהשועל במשנה הוא למעשה תן ולכן היה צורך לאסור את הכלאתו עם כלב כופרי.

על מאפיין נוסף ניתן ללמוד מהגמרא בבבא קמא (פ ע"א): "כשם שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, כך אמרו אין מגדלין חיה דקה; ר' ישמעאל אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולים, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויים לנקר את הבית". מדובר אם כן בבעל חיים העשוי "לנקר את הבית". מפרש רש"י: "לנקר את הבית - מן העכברים". מקור נוסף המעיד על השימוש בכלב כופרי הוא התוספתא בשביעית (ליברמן, פ"ה הל' ט'): "לא יהא מביא כלבים כופרין וחולדות הסנאין וחתלין וקיפות למכרן לגוי ולישכר עליהן וכו'". ממקורות אלו משתמע שהכלב הכופרי היה חיית בית וזאת, לכאורה, בניגוד לסברת הירושלמי (כלאים) שמעמד כלב כופרי הוא כחיה אפילו לרבי מאיר. ניתן ליישב את הסתירה בכך שננתק בין עובדת השימוש בבעל החיים ומקום גידולו לבין השלב בתהליך הביות. ייתכן שהכלב הכופרי היה אמנם בשלבי ביות ראשוניים ולכן היה דומה למין הבר אך בד בבד ניתן היה להחזיקו במשכנות אדם ולהשתמש בו. כך ניתן להבין גם את המשנה בכלאים (פ"ח מ"ו): "... ערוד מין חיה, הפיל והקוף מין חיה וכו'". בצד היות שלושת מיני בעלי חיים אלו במעמד חיה הם עמדו גם לרשות האדם (ראו במאמרים "מפני שהוא מאכל לפילין", "דבי בר יוחני טחני בריחים בערודי"). נקודה נוספת העולה מדברי הגמרא היא התנהגות הכלב הכופרי העשוי לצוד עכברים בדומה לחתול וחולדת הסנאים (כנראה הכוונה לטורף קטן דמוי חמוס או סמור). גם עובדה זו רומזת על כך שהכלב הכופרי קטן וזריז שלא ככלבים הגדולים המוכרים היום. בנוסף לכך גם קשה להניח שרבי ישמעאל התיר לגדל כלבים גדולים בבתים שהרי הם מעוררים פחד. 
 

זיהוי הכלב הכופרי

עד עתה עסקנו בתאור כללי של מאפייני הכלב הכופרי (גדול או קטן, חיית בר וצייד עכברים) ובסעיף הנוכחי אנסה להצביע על הצעות לזיהויים ספציפיים.
 

כלב סלוקי

הרמב"ם (כלאים, פ"א מ"ו) פירש: "כלב כופרי - אלכלב אלציני", והם כלבי ציד מיחס לכפר". הפירוש המילולי של "אלכלב אלציני" הוא הכלב הסיני. ז.עמר ציטט מספרו הזואולוגי של אלדמירי שזיהה בין ה"כלב הסיני" לגזע ה"סלוקי" שהוא כלב ציד בעל חוש ראיה וריח מפותחים ביותר: "... ויש אומרים שתכונה זו מצויה רק במין אחד שלו הקרוי "קלטי" והוא קטן גוף, קצר רגליים ביותר הנקרא ציני". קיימים גזעים רבים של כלבים סלוקים הנבדלים בצבע פרוותם ואורך רגליהם. הגזע ה"סיני" המתואר בספרות הערבית הוא בעל רגליים קצרות ובכך דומה לחתול וחולדת הסנאים. זריזותו וחדות ראייתו מאפשרים לו ללכוד מכרסמים וכך גם הוא יכול "לנקר את הבית". 
 

גזע דומה לתן

לדעת י. פליקס הכלב הכופרי הוא גזע של כלבים קטנים, בעלי אוזניים מחודדות, זנב שעיר ותלוי, הדומים לתן ("שועל" בלשון המשנה). לדעתו מקור שמו מהמילה "כפר" כלומר, כלב המצוי בכפרים, ואולי אף מן היוונית "קופרוס", שפירושו חווה. דבריו מבוססים על דברי התוס' בנדרים (שם): "כופרי יפה ללב - על שם מקומו וכן כלב כופרי ובערוך פי' שהוא לשון כפר שהוא של כפרים". באופן דומה יש המפרשים את המילה "כופרי" מלשון קפריסין וטוענים כי מדובר בכלב תוקפני שמוצאו מקפריסין. הנחה זו עשויה להיתמך על-ידי ווארו הרומי, שלטענתו היו גם מכנים כלבים על-שם מקום מוצאם וגידולם. 
 

"שפיץ שועלי"

ל. לוויזון מכנה את הכלב הכופרי בשם "שפיץ שועלי" (fuchsspitz) ולדעתו הוא תוצר הכלאה בין כלבים לשועלים. גזע זה קטן יותר מאשר השפיץ האנגלי ולכן נאמר עליו שהוא דומה לשועל. כלבי שפיץ הם קבוצת כלבים נפרדת בעלי מאפיינים משותפים. לכל הכלבים החברים בה זנב זקוף המסתלסל מעל הגב, פנים מחודדים הדומים לפני זאב, אוזניים זקופות, יציבה זקופה ורעמה של שיער עבה מסביב לצוואר. ישנם עשרות רבות של גזעי שפיץ, ומוצא רובם מן הצפון הרחוק. לדעת לוויזון מקור השם "כופרי" הוא במילה "כפר" ושם זה מתאים לגזע כלבים זה משום שהוא נפוץ יותר בכפרים מאשר בערים. בסביבה הכפרית גדולים יותר הסיכויים למפגש והכלאות בין שועלים וכלבים מאשר בעיר. זן זה מתאים לרדיפה אחרי עכברים ו"לנקר את הבית" כאמור בגמרא בבבא קמא.
  

               
תמונה 1.  כלב סלוקי         צילם: r.   תמונה 2.   כלב גרמני         צילם: Teuteul

  


(1) על פי האסכולה המזהה את הכלב הכופרי ככלב קטן ניתן להסביר את ההשוואה הכפולה שעורכת המשנה בכלאים בין הצמדים כלב וזאב ובין כלב כופרי ושועל בכך שאכן הכלב הכופרי הוא כלב קטן והשועל הוא במשמעות המקובלת בימינו (fox) ולא התן הזהוב (golden jackal). כך ניתן להבין את ההפרדה בין זאב ושועל משום ששני מינים אלו שונים במידה רבה בגדלם בניגוד לתן שאמנם קטן במידת מה מהזאב אך לא באופן כה בולט. כמובן שיש להביא בחשבון את האפשרות שהדמיון איננו מתייחס רק לגודל אלא גם לצבע הפרווה וצורת הזנב.
(2) הרב א. בן נון, 'הגדרת ה''מין'' בכלאים עפ''י שיטת הרמב''ם', תחומין, כרך א' עמ' 207.
 

 

מקורות עיקריים:

ל. לוויסון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 88-89.
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 192-193.{
י. שורק, 'היחס לכלבים בימי בית שני'.
 

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר