סקר
כמה פעמים אתה נכנס לאפליקציית פורטל הדף היומי?
כמעט בכל יום!
2-3 בשבוע
2-3 בחודש
יש לי מכשיר כשר


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם - קוף

 

"א"ר בנאה: נסתכלתי בשני עקיביו ודומים לשני גלגלי חמה. הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם" (בבא בתרא, נח ע"א).  


שם עברי: גורילה מערבית שם באנגלית: Gorilla שם מדעי: Gorilla gorilla

שם עברי: שימפנזה שם באנגלית: Chimpanzee שם מדעי: Pan troglodytes

שם נרדף: אדני השדה

נושא מרכזי לעיון: מדוע נבחרו הקופים לבטא את המדרגות של האישים בסוגיה?


בסוגיה שלפנינו רב הסתום על הנגלה הן מבחינת משמעותה והן מבחינת זיהוי ה"קוף". האם עוסקת הגמרא בבעל חיים הנקרא בימינו קוף? ואם כן, באיזה קוף?

הרב שטיינזלץ במקום(1) מפרש שהתאור שלפנינו משתמש בהשוואה בין קוף לאדם משום שמחד גיסא מדובר ביצורים דומים מאד ומאידך גיסא ההבדל ביניהם עצום. ההבדלים בין האדם לקוף הם הבדלים מהותיים ולא רק הבדלים כמותיים. הכוונה בדירוג המובא בדברי רבי בנאה להראות שכל דרגה ברצף עומדת לעצמה כישות נפרדת ועולה על קודמתה במרחק שהוא מעבר לאפשרות ההשוואה בקנה מידה משותף. ההבדלים עשויים להיות הן ביופי כפשוטו והן בדרגה רוחנית.

על קיומו של בעל חיים הדומה לאדם עד כדי אפשרות לספק ביחס לזהותו ניתן ללמוד מהמשנה בכלאים: "... וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְטַמְּאוֹת בָּאהֶל כָּאָדָם" (כלאים ח' ה'). הרמב"ם בפירוש המשניות (מהדורת הרב קאפח) מפרש: "ואדני השדה, בעל חי דומה לאדם, אומרים בעלי הספורים שהוא מדבר הרבה דברים ואינו שותק ודבורו דומה לדבור האדם ושמו "אלנסנאס", ומסופר עליו הרבה בספרים".(2) מעניין להשוות את פרושו לעולה מתוך המשנה על פי כתב יד קופמן.(3) בכתב יד זה המילה אדם נכתבת "אדן". האות "נ" מחליפה את האות "מ" לא רק בצורת הרבים אלא גם ביחיד.(4) וא"כ אדני השדה היא צורת הרבים של "אדם השדה". לת"ק אדם השדה הוא בעל חיים ואילו רבי יוסי משווה אותו לפחות לעניין טומאה לאדם. האם ייתכן שאדני השדה הם קופי אדם כמו הגורילה, השימפנזה והאורנג אוטן? כך עולה מפירוש בעל "תפארת ישראל"(5) במקום (שנכתב לפני כ – 200 שנה) בהתייחסו לדברי הירושלמי "בר נש דטור": "נראה לי דרצה לומר וואלדעמענש(6) הנקרא אוראנגאוטנג והוא מין קוף גדול בקומת וצורת אדם ממש רק שזרועותיה ארוכים ומגיעין עד ברכיו ומלמדים אותו לחטוב עצים ולשאוב מים וגם ללבוש בגדים כבן אדם ממש, ולהסב על השולחן ולאכול בכף ובסכין ובמזלג ובזמנינו אינו מצוי רק ביערות גדולות שבאמצעית אפריקא אולם כפי הנראה היה מצוי בסביבות א"י בהרי לבנון ששם גם בזמנינו יש שם יערות גדולות מארזי הלבנון המפורסמים להכי נקרא בר נש דטור". בניגוד לגישה זו הרואה באדני השדה מין חיה כדעת ת"ק עומד פירושו הראשון של הערוך בערך אדן:"אדן – ואדני השדה חיה, פירוש: בני אדם הגדלים ביערים, ויש אומרים חיה דומה לבני אדם וכו'". ייתכן (אך לא הכרחי) לומר ששני הפירושים הללו מבטאים את הבסיס למחלוקת ת"ק ורבי יוסי בכלאים. האם אדני השדה הם חיה או אדם ולכן גם מטמאים כדעת רבי יוסי? לענ"ד אין הכרח לקבוע שלדעת רבי יוסי אדני השדה הם אדם. אם נדייק בלשונו במשנה: "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְטַמְּאוֹת בָּאהֶל כָּאָדָם" הרי שמשתמע שהם מטמאים באהל כאדם אך אינם אדם. אם אכן הוא סובר שאדני השדה הם אדם היה צריך להכתב: "וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אדם ומטמאת בָּאהֶל". אין עיקר הפרק לעסוק בדיני טומאה אלא במעמד בעלי חיים שונים ביחס לדיני כלאים ולכן לא היה מקום להפוך את הטפל לעיקר ולהדגיש את הטומאה ולא את העובדה שאדני השדה הם אדם. כך עולה גם ממהלך המשנה הבאה: "שׁוֹר בָּר, מִין בְּהֵמָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִין חַיָּה. כֶּלֶב, מִין חַיָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִין בְּהֵמָה. חֲזִיר, מִין בְּהֵמָה. עָרוֹד, מִין חַיָּה. הַפִּיל וְהַקּוֹף, מִין חַיָּה וכו'" (כלאים ח' ו'). אם רבי יוסי חלק על היות אדני השדה חיה היה צריך להכתב "רבי יוסי אומר אדם" בהקבלה למשנה שהבאנו. סביר יותר לומר שלאחר שת"ק קבע שאדני השדה הם במעמד חיה, רבי יוסי מוסיף רק הסתייגות. הוא מסכים לכך שאדני השדה הם במעמד חיה אלא שסובר שלמרות זאת, בגלל מעמד הביניים שלהם, הם מטמאים באהל .(7)

לכאורה ניתן היה לשער שכוונת רבי בנאה בביטוי "קוף בפני אדם" היא לקופי אדם משום קבוצה זו מגלה את הדמיון הרב ביותר לבני אדם. הדמיון הוא הן במבנה הגוף והן בהתנהגות. בתמונה להלן ניתן לראות גורילה המשתמש במוט לצורך חפירה כלשהי. ככלל קיים בקופי אדם שימוש בכלים ברמה מסויימת. הוכח ששימפנזים עשויים לדבר בשפת הסימנים ומחקרים גנטיים מגלים דמיון רב לאדם.(8) על פי דברינו לעיל יש צורך להדגיש את ההבדל המהותי הקיים בין אדם לקוף אדם בצד הדמיון הפיסי. את הבדל זה נדגים בעזרת סיפור מפורסם בין חוקרי התנהגות הקופים. מסופר על קופת שימפנזה בשם "וושו" (Washoe) שהצליחה ללמוד כ - 800 סימנים בשפת תנועות ("שפת חרשים אילמים"). לאחר שתהליך למידת השפה הסתיים בהצלחה "וושו" למדה שכאשר הנסיין מדליק אש ואומר את המילה "מים" עליה להביא מים ולכבות את האש. בשלב זה עברו החוקרים לניסוי שבעזרתו רצו לבדוק את יכולתה האינטליגנטית של "וושו". החוקרים השיטו את "וושו" בסירה לאמצעו של נחל והדליקו אש בסירה. הם הורו לה את המילה "מים" אך למרבה ההפתעה "וושו" קפצה מהסירה למים, שחתה לחוף וניגשה לברז הקרוב, מילאה כלי במים והביאה את המים לסירה על מנת לכבות את האש. אני לא יודע אם אכן הניסוי התנהל בדיוק באופן זה אך הוא עשוי להמחיש את טיב ההבדל בין אדם לקוף. הקוף הוא בעל חיים חסר מודעות, פועל באופן אוטומטי כמכונה בעזרת מערכת של אינסטינקטים ותכנים נלמדים. בוודאי שאין לקוף מערכת ערכים ואפשרות בחירה.

מול הנסיון לטעון שהקוף בסוגייתנו הוא "קוף אדם" כלומר "אדני השדה" עומדת המשנה הבאה במסכת כלאים: "... עָרוֹד, מִין חַיָּה. הַפִּיל וְהַקּוֹף, מִין חַיָּה. וְאָדָם מֻתָּר עִם כֻּלָּם לִמְשׁךְ וְלַחֲרשׁ וּלְהַנְהִיג" (כלאים ח' ו'). ממשנה זו ניתן להסיק שהקוף ואדני השדה הם מינים שונים. כך גם מדברי הספרא בפרשת שמיני פ"ו ה': "וכל הולך על כפיו זה הקוף. כל הולך, להביא את הקפוד ואת חולדת הסנאים ואת אדני השדה ואת כלב הים". גם כאן יש הפרדה בין הקוף ואדני השדה. ניתן ליישב שהמשנה והספרא לעיל חילקו בין שתי קבוצות של קופים. קופי אדם שנקראו אדני השדה לעומת קופים אחרים שלגביהם נשמר השם קוף ואילו בסתמא כאשר מופיעה המילה קוף לבדה הכוונה גם לקופי אדם או אולי בעיקר אליהם. תמיכה לכך שהשם קוף כולל בתוכו גם את קופי האדם ניתן למצוא בפירוש הרמב"ם במשנה בידים (פ"א מ"ה): "הקוף נוטל לידים ... והקוף "אלקרד" והוא שקוראין אותו במצרים "אלנסנאס". כאן מתרגם הרמב"ם לערבית מצרית באותו אופן כפי שתירגם את אדני השדה כלומר ""אלנסנאס".

מדברי הגמרא בסוגיות שונות ניתן לשרטט את מאפייניו של הקוף המתאימים יותר לקופי אדם אם כי אין אפשרות לשלול את האפשרות שהכוונה גם לקופים אחרים. מדובר בבעל חיים שניתן לאלפו לבצע פעולות שונות: "דתניא נתנו לפיל והוליכו לקוף והוליכו אין זה עירוב, ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב. ודילמא לא ממטי ליה? אמר רב חסדא: בעומד ורואהו" (עירובין ל"א ע"ב). רש"י במקום מפרש: "קוף ופיל - פעמים שהן מלומדים". הקוף הוא בעל חיים יוצא דופן ומעורר עניין מיוחד: "תנו רבנן הרואה פיל קוף וקפוף אומר ברוך משנה את הבריות ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו" (ברכות נ"ח ע"ב). קופי אדם בדמיונם הרב לאדם מעוררים התרגשות רבה יותר מאשר קופים מקבוצות אחרות.



גורילות בגן חיות – הגורילה מצד ימין מבצע חפירה בעזרת מוט.

 



(1) בחלק העיונים בתלמוד המבואר.
(2) בערבית ובעיקר במילונים בערבית מצרית פירוש המילה "הקוף".
(3) למשל במשנה: "... בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ, הַלּוֹקֵחַ מִסִּיקְרִיקוֹן נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִקַּח. אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח, הֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם וכו'" (גיטין פ"ה מ"ו). במקום אדם נכתב אדן.
(4) רעיון זו מובא בכפתור ופרח פרק נח (עמ' תשסט), ובשו"ת רמב"ן (בתוך ספרן של ראשונים עמ' צד).
(5) רבי ישראל ליפשיץ בן רבינו גדליהו (התקמ"ב – התר"כ).
(6) בתרגום מאידיש: אדם בר
(7) נקטנו ברוב דברינו בגישה שאדני השדה הם מין חיה אך יש לזכור שקיימות שיטות (כמו הערוך למשל) הסוברות שאדני השדה הם בני אדם אלא שהם חיים חיי פרא. ראה מאמרו של פרופ' כסלו הרואה באדני השדה שבטים פרימיטיביים המייצגים שלבים מוקדמים בהתפתחות המין האנושי. ראה הפנייה להלן.
(8) בעבר סברו שהאדם והשימפנזה דומים ב – 99% מכלל הגנים. מחקרים חדשים מצמצמים את הדמיון ל – 94% "בלבד".

לעיון נוסף:

מרדכי כסלו, גיל האדם התש"ס או מיליון שנה?



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

 


 



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר